ערב "בריאות השן" בבית שמש לאוכלוסיה החרידית

יום שני ל 20-08-2012 אני השתתפתי בערב בריאות השן על ידי מרפאת "היכלי שן" בבית שמש. המטרה הייתה להכניס מודעות להגיינת הפה לאוכלוסיה החרידית. אני הרצאתי את הישיבה הראשונה באמצעות מצגת מעניינת המסבירה מה חשיבות בשמירת הפה והשיניים.
בישיבה שניה ד"ר שחל ביאטריס נתנה הרצאה יוצאת מן הכלל בנושא " עששת ומניעתה".
הערב היה מאוד מושקע .המנהל האדמיניסטרטיבי  עזר לי לארגן את הערב ביחד עם  הצוותשניהלו את האירוע באופן מוצלח ביותר.
כ-200 נשים ונערות קיבלו מידע מקצועית בנושא השיניים עלידי ד"ר שחל ואנוכי.
המזכירות סידרו את השולחנות שהיו מקושטות יפה (צלחות פירות של העונה ועוגות גבינה  ).

Early childhood caries

עששת הגיל הרך (ECC)

מאת : אטיאס מיכל ,R.D.H

עששת הגיל הרך היא מחלה שמאתגרת כל פדודונט בעולם. אברהם ג'קובי (1917-1830), מחלוצי רפואת הילדים, בוודאי היה

מופתע מאוד לגלות שנושא העששת בגיל המוקדם עדיין עומד על סדר היום, 150 שנה לאחר שהעלה אותו.
Early Childhood Caries היא מחלה המאופיינת בעששת חמורה ומתקדמת בקרב תינוקות וילדים עד גיל 6-5 .לפי האקדמיה האמריקנית לרפואת שיניים לילדים (American Academy of Pediatric Dentistry - AAPD), תופעה זו היא "בעיה בריאותית ציבורית משמעותית". ה-AAPD מעודד את הצוות הרפואי להטמיע טיפולי מניעה, שיקטינו את הסיכון להתפתחות המחלה.
הספרות הדנטלית משתמשת במונחים שונים ) כדי לתאר את העששת של הגיל הרך, בהם "עששת הבקבוק" ו"עששת ההנקה". בשנת 1994 הוצע כינוי חדש על ידי המרכזים (האמריקניים) לבקרה ומניעה של מחלות ( Centers for Disease Control and Prevention): Early Childhood Caries (עששת של הגיל הרך).
בתחילת ההתפתחות של המחלה, עששת הגיל הרך פוגעת בשינים החותכות העליונות הנשירות. כאשר היא מתקדמת, היא פוגעת גם בטוחנות ובניבים הבוקעים מאוחר יותר. מבחינה קלינית, אפשר להבחין בפסים לבנים או בכתמים (White Spot Lesion) המופיעים קרוב לקו החניכיים.

מונחים המשמשים לתיאור העששת בקרב תינוקות ופעוטות לפני גיל בית הספר

Baby-bottle tooth decay
Baby-bottle syndrome
Labial caries

Circular caries
Nursing-bottle mouth
Milk-bottle caries
Nursing caries
Nursing-bottle caries
Nursing-bottle syndrome
Bottle-propping caries
Bottle-baby syndrome and bottle-mouth caries
Rampant caries
Melanodontie infantile/“les dents noire de tout-petits”
Sucking-cup caries
Sugared-tea caries
Sweet-tea caries
Sugar nursing-bottle syndrome

(International Journal of Circumpolar Health 66:2 2007)

סיווג על פי חומרת המחלה

במאמרו: “Early childhood caries: nomenclature and case definition" ממליץ A.H Wyne לסווג את המחלה על פי שלוש קבוצות חומרה:
*Type 1 (mild to moderate) ECC
העששת נוכחת באזורים מבודדים ומערבת טוחנות ו/או חותכות. הגורם הוא בדרך כלל שילוב של אוכל קריוגני והיגיינה אורלית לא טובה. קבוצה ראשונה זו מאפיינת, בדרך כלל, ילדים מגיל שנתיים ועד חמש שנים.
* Type 2 (moderate to severe) ECC
נגעים בחותכות העליונות, עם/בלי מעורבות של טוחנות (תלוי בגיל הילד ובהתקדמות המחלה). הגורם, בדרך כלל, הוא שימוש מוגזם בבקבוק או בהנקה או שילוב של שניהם, וכן היגיינה אורלית ירודה.
* Type 3 (severe) ECC
נגעים הפוגעים כמעט בכל השיניים, כולל חותכות תחתונות. הסיבה היא בדרך כלל שילוב של אוכל קריוגני והיגיינה אורלית ירודה ביותר. קבוצה זו מאפיינת ילדים מגיל שלוש ועד חמש שנים.
לפי Wyne, לסיווג לקבוצות יש כמה יתרונות. ראשית, קל להבין יותר להבין למה התכוון מחבר מאמר או רופא המציין את המחלה בצירוף הסיווג. כמו כן, הסיווג מבטא התייחסות רצינית לבעיה ומקל את הסברתה להורים או לצוות הרפואי.
חשוב לציין כי ביטוייה של עששת הגיל הרך משתנים בין האוכלוסיות השונות. כמו כן, היא ידועה כמחלה מולטי-פקטוריאלית (שאחראיים לה כמה גורמים)

גורמי העששת של הגיל הרך

חיידקים: בעיקר חיידקיS. Mutans, השוכנים באופן קבוע על גבי השיניים. בנוכחות עודף סוכרים ייווצר תהליך של תסיסה הומופרמנטטיבית (ממולקולה אחת של גלוקוז מיוצרות מולקולות של חומצה לקטית). תהליך התסיסה גורם להמסה של שכבות השן.
Substrate (סוכרים): הסוכר הוא המצע שבו משתמשים החיידקים בתהליך התסיסה. הסוכר המזיק ביותר לשיניים הוא הסוכר הלבן (סוכרוז, מורכב מגלוקוז ופרוקטוז).
בנוסף לגורמים המוכרים לנו ומצוינים באיור 1, קיימים גורמים חשובים אחרים למחלה:
1. הגורם הסוציו-אקונומי
2. תרבות
3. גורמים ברמת הסביבה הדנטלית (אפשר לבחון אותם לפי שיטת CAMBRA):
א. כמות הרוק ואיכותו;
ב. זרימת הרוק (דליל/סמיך);

ג. כמות ורמת החומציות של רובד החיידקים.

מניעה ותכניות מניעה

ה-AAPD מציע הנחיות ברורות למניעת עששת בגיל הרך:
* לא לאפשר לתינוק לישון עם בקבוק, גם אם זו רק מנוחת צהרים הקצרה משנת הלילה;
* לעודד את התינוק לשתות מכוס כבר מגיל שנה ולזרז את תהליך הגמילה מבקבוק;
* להימנע מצריכת מיצים מבקבוק;
* להסביר לילד את חשיבותה של ההיגיינה האורלית וכיצד להקפיד עליה באמצעות אביזרים המתאימים לגיל הילד (מברשת בעלת ראש קטן וסיבים רכים);
* כשישה חודשים מיום בקיעת השן הראשונה חשוב לבקר אצל רופא השיניים, שיסייע להורים להפנים את חשיבות ההיגיינה ויציע הדרכה.
מחקרים רבים מדווחים על תכניות ייחודיות שונות למניעתECC , בהם E.Mamber, M.Moskovitz, S.Faibis, K.Ziskind , שבמאמרם “Baby Clinic- A Program to Prevent Severe Childhood Caries" בוחנים את האפשרות להטמיע תכנית טרום- לידתית ולאחר הלידה, למניעת עששת (Sever ECC). בפרויקט זה הושם דגש על הרגלי האכילה של התינוקות, הימנעות מהעברת החיידק S. Mutans מהאם לתינוקה, בדיקה, ייעוץ והדרכה לאם ולתינוק ובהמשך מעקב ו/או טיפול בילד - בהתאם לדרגת הסיכון לעששת. הפרויקט מיושם גם היום במחלקה לרפואת שיניים לילדים בהדסה עין כרם, בשיתוף עם המרכז לבריאות האישה.
במחקר נוסף, שנערך בפקולטה לרפואת שיניים לילדים באוניברסיטת אוסאקה (Osaka University Department of Pediatric Dentistry,), נבדקו הרגלי צחצוח שיניים והרגלי תזונה. המתרפאים הוזמנו לפגישות מעקב בשנים 2001 ו-2006 ונבדק התהליך העששתי בשיניים קבועות ונשירות. לנבדקים חולק שאלון, שהורכב משאלות כמו: "כמה פעמים ביום אתה מצחצח שיניים?", "מה אתה שותה כאשר אתה אוכל חטיפים?" ועוד. מן המחקר עלה שצחצוח שיניים לפני השינה הוא מן הגורמים החשובים ביותר להפחתה של היווצרות העששת. עוד עלה כי בעת מתן ההדרכה למתרפא חשוב להגדיל את המודעות לכמה הרגלי תזונה שיסייעו במניעת העששת, כמו הקפדה על ארוחות בזמנים קבועים.
כדי למנוע את תהליך ההרס של השן, על הצוות הרפואי לעודד את המתרפא (ההורים, הילד) להתחיל בטיפול מתאים באופן מידי, בהתאם לחומרת הבעיה.
גישה המכונהAtraumatic Restorative Treatment (ART) נוטה להעדיף שימוש בפלואורידים, הוראות היגיינה אורלית, ייעוץ דיאטתי ושימוש בחומרים כמו Glass-ionomer, חומר שלאחר הנחתו משחרר פלואוריד מבלי להזיק למוך ולחניכיים. שיטה זו מיושמת בעיקר בעולם השלישי אבל גם במערב, בקרב אוכלוסיות בעלות הכנסה נמוכה (השיטה זולה מאוד למתרפא), מאחר שרופאי השיניים משתמשים בכלים ידניים כמו Chisels, Excavator, זונדה ומראה דנטלית ובחומרים לא יקרים.
אם המחלה מתקדמת, כמובן שהרופא ישתמש בחומרים ובכלים המיועדים לפתור אותה.
ECC היא מחלה שניתנת למניעה על ידי צוות רפואי מיומן. תפקיד רופא השיניים הוא מרכזי, וחשוב שיערב את השיננית, את הדיאטנית ואת רופא המשפחה כדי למקסם את הצלחת הטיפול. השיננית יכולה לעבוד עם המטופל באופן עקבי, כדי להעריך את מידת הסיכון למחלה (בעזרת רופא השיניים) ולבנות לוח זמנים שיכלול פגישות מעקב וטיפולים חוזרים, אשר יחזקו את היגיינת הפה של הילד.

ספרות

American academy of pediatric dentistry: Policy on early childhood caries; classification, consequences and preventive strategies; 1972, Vol. 32/No. 6; 10/11.

Feeding practices and behavior of Saudi children with early childhood caries and dental knowledge of mothers: Alljohara A, Hussyeen Al, Dsalwa A, Sadhan Al.

Caregiver knowledge and attitudes of preschool oral health and early childhood caries: Schroth RJ, Brothall DJ. International Journal of Circumpolar Health 66: 2, 2007.

Early childhood caries: A multi-factorial disease; Borutta A, Wagner M, Kneist S: OHDMBSC- Vol . 9, No. 1- march 2010.

Early childhood caries: nomenclature and case definition. Wyne AH: Community
Dent Oral Epidemiology 1999; 27: 313–5.

American academy of pediatric dentistry: Oral health policies, and clinical guidelines 2010-11 definitions.

Baby clinic - A program to prevent severe early childhood caries: Mamber E, Moskovitz M, Faibis S, and Ziskind K; Hebrew University, Jerusalem, Israel.

על חיידקים ועששת - מבט היסטורי ובוטני. מה לאלכסנדר מוקדון והרכב החיידקים בפה שלנו? בר-ניר ד. "Dental", גיליון 8, עמ' 61-60, ספטמבר 2009.

ויקיפדיה האנציקלופדיה החופשית.

http://www.implant.co.il/publish/articles/article8.php.

Tooth brushing and dietary habits associated with dental caries experience: Analysis of questionnaire given at recall examination: Nakano K, Okawa R, Miyamoto E, Fujita K, Nomura R and Ooshima T. Pediatric dental journal 18(1):74-77, 2008.

החיוך שלפני הלידה. שפירא י., ממבר א. ורום ק. (28/09/2010) Doctors.co.il , הפורטל למידע רפואי ברשת.

Early childhood caries: Etiology, clinical considerations, consequences and management: Zafa S, Harnekar SY, Siddiqi A. International dentistry SA- Australasian edition Vol. 4, No. 3.

Early childhood caries prevention: Early intervention by the dental hygienist : Dufour LA, Beaulieu E. The Journal of practice hygiene May/June 2001.

פורסם במגזין של אש"י ינואר 2011

כיבים שמאוד כואבים!

Recurrent Aphthous stomatitis

מיכל אטיאס, R.D.H

המילה אפטה ביוונית "Aphtai " ,משמעותה שורף .במאה הרביעית לפני הספירה,היפוקרט השתמש במילה זו בפעם ראשונה כדי לתאר כיב שורף .אטיולוגיה לכיבים אפטותים אינה ידועה אבל כרוכים לה גורמים רבים.Recurrent Aphthous Stomatitis הוא השם המצביע על כיבים חוזרים באופן כרוני.
האפטות הינן כיבים המופעים כנגעים הכואבים והנפוצים ביותר בחלל הפה (לשון,רצפת הפה,רירית הלחיים,שפתיים).כיב זה מתואר כנגע בצורה אליפטית,צבעו בהיר מעט צהבהב ובהיקיפו מעגל אדמומי.כאבים חזקים ותחושת שריפה הם התלונות העיקריות.הכאבים נעלמים לעתים לאחר יומיים.לעומת זו לאחר שבוע עד חמש עשרה ימים הכיבים לא משאירים צלקת.
במאמר של ד"ר יהודה צדיק וד"ר רקפת צ'רנינסקי "דלקת אפטותית חוזרת " דווח ש 40% מהילדים סובלים מאפטות והסיכוי עולה ל-90% אם אחד מההורים סובל מהתופעה זו.

ניתן לסווג את האפטות לשלוש קבוצות.קלסיפיקציה זו מאפשרת לנו לזהות באיזה קבוצה האפטה שייכת :כל קבוצה נבדלת במראה הקלינית ובטיפול .קבוצה ראשונה מכונה אפטה קטנה (Minor aphthae או Mikulicz’s aphthae) מהווה 80% מכל האפטות.קוטר האפטה נע בין 0.5 מ"מ לסנטימטר אחד.היא מופיעה בכל אתר בחלל הפה חוץ מרירית עם קרטין (כלומר לא בחיך הקשה ולא בחניכיים)ולא משאירה צלקת.
קבוצה שניה מכונה אפטה גדולה ( Major aphthae ).מהווה 10% מכל האפטות.קוטר של אפטה גדולה נע בין סנטימטר אחד לשלושה סנטימטרים.היא מופיעה בכל אתר בחלל הפה כולל רירית עם קרטין (גב הלשון וחיך).לאחר ריפוי הן משאירות צלקת.
קבוצה שלישית מכונה הרפטיפורם אפטות (Herpetiform ulcers ).מופיעה קבוצה של הרבה כיבים קטנים (0.5 מ"מ עד 3 מ"מ) בכל חלל הפה כולל מוקוזה עם קרטין.מהווה 5% מהאפטות.אחרי ריפוי אין צלקת.

קלסיפיקצית האפטות





קיימות השערות שכרוכות לכיבים האלה:

גורם טראומטי -יאטרוגני
כאשר נושכים את השפה או הלחי במהלך אכילה. לאחר טיפולי שיניים .

גורם גנטי
כאשר קיימת סיפור משפחתי האפטות יכולות להופיע לראשונה בגיל צעיר מאוד.

גורם נפשי
במאמרו של Pedersen A. Psychologic stress and recurrent aphthous ulceration “ " דווח ש לא הוכח עדיין קשר בין חיי לחץ לדלקת אפטותית חוזרת (RAS )למרות שהתופעה נמצאת אצל סטודנטים לקראת מבחנים או אנשים בלחץ .

אלרגיה לאוכל מסויים או חומרים
אלרגיה לאוכל מסויים או חומרים אכילת שוקולדים,בוטנים,תותים,גלוטן,תפוז,לימון,שקדים, יכולים להשפיע על הופעת האפטות. חומר הנצא במשחות שיניים ובשטיפות מי פה בשם Lauryl Sulfate Sodium (SLS ). הרירית האורלית רגישה לדטרגנט הזה כי הוא גורם לגירוי ויובש הריריות. חומרים ברפואת שיניים נחשבים גם כאלרגניים: אמלגם או ניקל.למשל לאחר הדבקת מכשור אורטודנטי גילו הופעת כיבי אפטות.

גורם הורמונלי
בדרך כלל האפטות מופיעות בזמן המחזור החודשי.

הפסקת עישון
הפסקת עישון קיימת שכיחות מאוד נמוכה של אפטות אצל המעשנים.במאמר של Grady D. "Smokeless tobacco use prevents aphthous stomatitis" מדווחים שעישון סיגריה מונע התפתחות אפטות בגלל הגדלת קרטין ברירית הפה.

גורם מטבולי
חוסר ברזל,חומצה פולית,אבץ,וויטמיני B .

גורם אוטואימוני
מערכת חיסונית חלשה עשויה להגביר את החשש להופעת אפטות בפה.

גורם תרופתי
NSAIDs(למשל Ibuprofen ) וחוסמי β (קבוצת תרופות משמשות להסדרת קצב הלב במקרים של הפרעות קצב, להפחתת לחץ-הדם).

גורם פתוגני
נחקר הקשר בין האפטות לחיידק ה-Pylori Helicobacter שגורם לכיבי קיבה אך לא מצאו השפעה. אצל חולי איידס הנגעים האפטותים חמורים יותר ויכול להתפתח כל סוג של אפטה בכל אתר בפה.

גורם פתולוגי
אבחנת הדלקת האפטותית חוזרת מבוססת על לקיחת אנמנזה כדי לשלול מחלות אחרות בהן מופיעות אפטות.כמו מחלת קרוהן,סנדרום Behcet ,איידס,ניוטרופניה ( ירידה בכמות הניוטרופילים),תסמונת ע"ש מרשל –PFAPA שמאופיין בחום.השם מורכב מראשי התיבות של הסימנים המייחדים את הסינדרום הזה: PF Periodic Fever A- Aphthous stomatitis P- Pharingitis A- Cervical Adenitis .

הטבלה הבאה מראה לנו הבחנה של גורמים הכרוכים לכיבים אורליים שצויינו .


J Am Dent Assoc, Vol 134, No 2, 200-207


בדיקה קלינית ובדיקת דם הן חשובות לאיתור הבעיה לשלילת המחלה (פמפיגוס, פמפיגויד, אריתמה מולטיפורמה, ליכן פלנוס).
כיבי אפטות אינן גורם להדבקה אבל דורשות אבחון אם הן חוזרות!
Idiopathic זו מילה באנגלית שBarrons RW השתמש כדי להצביע על גורם שאינו ידוע כמו הגורם של ה RAU (Recurrent aphthous ulcers ).מצויין במאמרו “ Treatment strategies for recurrent oral aphthous ulcers " שהטיפול הראשוני ל RAU הוא הפחתת הכאב,ריפוי מהיר ושיקום של הריריות האורליות.הטיפול המשני כולל הפחתת הופעת האפטות וחומרתן (כולל זיהום משני).
בדרך כלל האפטות מתרפאות מעצמן.אך כאשר הן גדולות ושורפות קיימות טיפולים להפחתת הכאב.
יש לציין שהטיפולים מפחיתים את תסמיני הכיבים אבל לא מביאים לריפויהם.


להלן מספר דרכי שונות וכלליות לטיפול:

קיימים טיפולים אחרים שונים כמו:
- הנחת מלח שולחן על הכיב עצמו.המהלך הזה כואב מאוד אבל מחטא ומקל על על הכאבים.
- חלב עזים מוכר כמרפא את האפטות ומקל על הכאבים ( מדובר על חלב מפוסטר).
- משקאות המכילות קמומיל,תה או חליטות שונות.
- נטילת ויטמיניםC ,B קומפלקס,אבץ,ברזל,חומצה פולית.
- הנחת קרח על האפטה כדי לאלחש את המקום.
- הגיינה אורלית טובה נדרשת.

האפטות עדיין נשארות נושא פתוח ומסתורי לרופאים.הפציינטים מתלוננים על כאבים למרות הטיפול.לפי ד"ר צדיק וד"ר צ'רנינסקי הופעת הכיבים "מהווה אתגר אבחנתי וטיפולי לרופא שיניים בקהילה".לקיחת אנמנזה , הבחנה נכונה הן שני גורמים חשובים לטיפול מדוייק.




References:
Aphthous ulceration: Journal of the Royal Society of Medicine Volume 77 January 1984.

Psychologic Stress and Recurrent Aphthous ulceration-Pedersen A.-Dental Department , Rigshospitalet,Copenhagen,Denmark.(Pubmed-index for Medline).

Recurrent Aphthous Stomatitis and Smoking-Tuzun B, Wolf R , Tuzun Y , Serdaroglu S.-Department of Dermatology , Trakya University , Medical Faculty , Edirn , Turkez. (Pubmed-index for Medline).

Herlofson BB, Barkvoll P. Sodium lauryl sulfate and recurrent aphthous ulcers. A preliminary study. Acta Odontologica Scandinavica 1994;52:257-259. Oslo. ISSN 00016357.

Smokless Tobacco use prevents Aphthous Stomatitis – Grady D , Ernster VL, Stillman L , Greenspan J. Department of Epidemology and Biostatistics , School of Medicine , University of California-San Francisco.(Pubmed-index for Medline).

The Diagnosis and Management of Recurrent Aphthous Stomatitis – A Consensus Approach – Crispian Scully , C.B.E. ,M.D.,F.R.C.Path.,F.Med.Sci.,Meir Gorsky ,D.M.D. and Francina Lorzada – anaur, D.D.S., M.S., M.P.H.

Aphthous ulcers – Nancy Burkhart. R.D.H.Tulsa : May 2007 . Vol 27 ,Iss 5 ;pg 60,3pgs.

Mosby’s – Comprehensive Review of Dental Hygiene – Second Edited –Edited by Michele Leonardi Darby,B.S.D.H,M.S. and Eleonor J .Bushee ,B.S ,D.D.S ,F.A.C.D ,F.A.D.I.

Oxford Handbook of Clinical Dentistry .David A . Mitchell and Laura Mitchell .Second Edition.

Aphthous Ulcers -Author: Crispian Scully, MD, PhD, CBE, MDS, MRCS, FDSRCS, FDSRCPS, FFDRCSI, FDSRCSE, FRCPath, FMedSci, FHEA, FUCL, DSc, DChD, DMed(HC), Professor, Director of Special Projects, Eastman Dental Institute for Oral Health Care Sciences; Professor, Special Needs Dentistry, University College; Professor, Oral Medicine, Pathology and Microbiology, University of London.

"דלקת אפטותית חוזרת": ד"ר יהודה צדיק, המחלקה לרפואת הפה, הפקולטה לרפואת שיניים, מרכז רפואי הדסה עין כרם, ירושלים. ד"ר רקפת צ'רנינסקי, מומחית לרפואת הפה, אחראית המרפאה למחלות ריריות הפה, המחלקה לרפואת הפה, הפקולטה לרפואת שיניים, מרכז רפואי הדסה עין כרם, ירושלים.

American Journal of Health-System Pharmacy, Vol 58, Issue 1, 41-50 - American Society of Health-System Pharmacists -Treatment strategies for recurrent oral aphthous ulcers- RW Barrons .

http://aphtes.comprendrechoisir.com/print/comprendre/traitement-general

Caries Management by Risk Assessment

מאת : אטיאס מיכל R.D.H

אטיולוגייה של עששת מסובכת בכך שהיא נובעת מהרבה גורמים כמו: הגיינה אורלית
ירודה,עישון,תזונה לא נכונה,גנטיקה,מעמד סוציו-אקונומי,נטילת תרופות, מחלות ועוד.עששת היא המחלה הזיהומית השכיחה ביותר בקרב הילדים והמבוגרים.זיהום זה נגרם על ידי חיידקים מסויימים הנקראים סטרפטוקוקוס מוטנס ולקטובצילוס שנמצאים בתוך הפה. הסטרפטוקוקוס מוטנס מוכר כגורם העיקרי למחלה הזו. ארבע גורמים נחוצים להיווצרות העששת:חיידקים,סוכרים,שן וזמן.עששת מתחילה להיווצר כאשר על השיניים קיימת שכבת חלבונים דקיקה שמקורה מהרוק, מחיידקים ומשאריות אוכל. כאשר הסביבה נוחה לחיידק כלומר יש מזון, החיידק מסוגל לייצר פוליסכריד (פולימר סוכרי) המכונה דקסטרן המקנה לו כושר ההדבקה למשטח חלק. פעילות אחרת של החיידק היא פירוק סוכרים לצורך הפקת אנרגיה. יצירת חומצה היא תוצר לוואי לפעילות זו. החומצה פוגעת והורסת את השן.תהליך הזה נקרא דמינרליזציה (הוצאת מינרלים מהשן) וכתוצאה מכך נוצרת עששת או "חור חיידקי".
כאשר תהליך זה מתרחש בתוך הפה, הפציינט רואה חור בצבע חום/שחור ומגיע לרופא שיניים לקבלת טיפול. בדרך כלל לאחר זמן מסויים הפציינט הזה חוזר למרפאה לקבלת טיפול נוסף על שן אחרת. באפריל 2002, קבוצת רופאים בקליפורניה ארצות הברית, רצו לעזור לפציינטים מסוג זה והיציעו גישה חדשנית ויעילה בשם Cambra (Caries Management by Risk Assessment ) העוזרת לצוות הרפואית להיתמקד בפציינט באמצעות פרוטוקול מוגדר ומפורט שיתואר בהמשך. מרפאות פרטיות ואוניברסיטאות לרפואת שיניים התחילו ליישם את הפרוייקט ועבדו במשך ארבע שנים בהצלחה מרובה. המטרה הראשונה ועיקרית של הגישה היא להעריך את סיכוני היווצרות העששת ולקבוע אמצעים מניעתיים המתאימים למטופל.
הרכבת צוות רפואי מודרך ומיומן הוא היתרון העיקרי לביצוע עבודה מצויינת. הצוות מורכב מצוות אדמיניסתרטיבי שלרוב הפציינט נפגש איתו בפעם הראשונה, הצוות מגיש שאלון, עוזר לו ליישם את הפרוטוקול, מזכיר לו את הפגישות הבאות. במאמר “The Role of Dental Hygienists, Assistants and Office Staff in Cambra” דווח כי במרפאות שמיישמות Cambra נמצא כי חשובה נוכחות של מוצרים מניעתיים כמו שטיפות מי פה או אביזרים דנטלים במשרד בגלל שלאחר הטיפול אצל הרופא יש לרוב המטופלים רצונות טובים לרכוש את המוצרים אבל מרגע שהם נתקלים בקשיים למציאת המוצרים המיוחדים האלה הם מוותרים.
סייעת לרופא שיניים יכולה להשתתף בצורה יעילה בהגשת שאלות לגבי מצב הבריאות או בצילומי שיניים.היא יכולה להסביר ולהציע לפציינט תזונה נכונה ולתת הוראות שימוש בכלוראקסידין, פלואורידים או תכשירים אחרים. תפקיד השיננית יכול להיות נקודת התחלה טובה ליישום הפרוטוקול במרפאה.היא יכולה לערוך את האנמנזה של הפציינט, להעריך סיכוני היווצרות עששת על ידי שאלון ולבצע בדיקת רוק וחיידקים.היא גם מסבירה לפציינט איך למנוע עששות באמצעות הגיינה אורלית, תזונה נכונה, שימוש באביזרים דנטאלים המתאימים לו, בהנחת פלואורידים או בביצוע איטומי חריצים. תפקידה של שיננית חשוב בהכנת השטח. תפקיד רופא שיניים לפי Cambra הוא כמובן עריכת אנמנזה, לבסס אימון בין רופא לפציינט,קבלת מידע שהצוות אסף (צילומים, נתונים על עריכת סיכוני העששת, מבחני רוק וחיידקים, שלילת מחלות אורליות, ..) ולאחר מכן הוא יעבור לצעד הבא לסיווג המטופל לפי קבוצת סיכון (טבלה 1).


טבלה 1 על פי Cambra מעריכה רמת סיכון להיווצרות העששת באמצעות ציון (רמה נמוכה,בינונית,גבוהה,רמה גבוהה מאוד).השלב הזה מאפשר לרופא לקבוע טיפול מניעתי וטיפולי.
להלן תקציר הקווים המנחים על פי Cambra:
1.מילוי שאלון להערכת סיכון היווצרות עששת על ידי המטופל או הוריו.
2. להעריך באופן כללי מה סיכוני עששת במתן ציון נמוך,בינוני,גבוה,מאוד גבוה.
א. רמה נמוכה- הגיינה אורלית טובה,אין הופעה קלינית של רובד דנטלי,שימוש בפלואורידים,אין עששת.
ב. רמה בינונית- היתה עששת לפי 12 חודשים, רובד דנטלי, הגיינה אורלית לא טובה , שימוש לא סדיר בפלואורידים.
ג. רמה גבוהה- נצפה מוקד או מוקדי עששות מפוזרים, רובד דנטלי מרובה, הגיינה אורלית ירודה, אין שימוש בפלואורידים, מעט רוק, כמות חיידקים גבוהה, נטילת תרופות,אכילת חטיפים,
ד. רמה גבוהה מאוד- סובל מזירוסטומיה ( יובש פה), נגעים רציניים, צריך טיפולים מיוחדים,
3. על פי רמות סיכון, ביצועת מבחני רוק וחיידקים.
4. קביעת תוכנית מניעתית או טיפולית להיווצרות עששת.
א. קבוצת ילדים מגיל 0-5 – כאשר מתבססים על נתונים שההורה מסר: ביצוע מבחני רוק וחיידקים,שימוש בפלואורידים,הנחת פלואויד בקליניקה, שכיחות גבוהה בצילומים,שכיחות גבוהה בפגישות חוזרות אצל הרופא שיניים, מתן הוראות בהגיינה אורלית נכונה, לקיחת קסיליטול, ביצוע של איטום חריצים.
ב. קבוצת ילדים מגיל 6 עד למבוגר- כאשר מתבססים על נתונים שההורה או הפציינט מסר: שכיחות גבוהה בצילומים, שכיחות גבוהה בפגישות חוזרות אצל הרופא שיניים, מתן הוראות בהגיינה אורלית נכונה, לקיחת קסיליטול, ביצוע של איטום חריצים, כלוראקסידין, קסיליטול, שימוש בפלואורידים, הנחת פלואויד בקליניקה, בקרת ה-pH.
5. לשוחח עם המטופל על המלצות טיפול בבית על פי רמת הסיכון.
6. לקבוע מעקב אחר הטיפול ולהעריך מחדש את רמת הסיכון.
בשנת 2002 ד"ר ג'ון פידרסטון מבית ספר לרפואת שיניים בסן-פרנסיסקו קליפורניה ארה"ב, היציג מושג חדש :"חוסר איזון עששתי"(Caries imbalance ). הוא המחיש זאת באמצעות ציור שמאפיין חוסר איזון בריאותי וקובע מה מקדם תהליך עששתי ומה מונע אותו.
לסימני מחלה (ראו ציור Disease indicators ) יש משקל רב ביכולת לנבא התקדמות עששתי אלא אם כן ישנה התערבות טיפולית. האותיות הראשונות בכל נקודה WREC ,BAD, SAFE באות להזכיר את חוסר האיזון.


גישתCambra מיושמת כבר כמה שנים בארצות הברית בהצלחה רבה. עבודת צוות טובה ומקצועית משפיעה באופן חד משמעי לתוצאות הסופיות. ברור שגישת Cambra היא אמצעי טוב לקביעת מצב בעייתי וקביעת טיפול מתאים. שינניות כבר הצליחו להוכיח על ידי עבודה נכונה ומקצועית בזכות רקע חינוכי, הדרכות להגיינה אורלית, נסיון וידע שעבודתם יכולה לחזק את פרוטוקול Cambra.

References:
Esther M Wilkins, CLINICAL PRACTICE OF THE DENTAL HYGIENIST, LIPPINCOTT
WILLIAMS & WILKINS,2005.
The role of Dental Hygienists, assistants, and office staff in Cambra: shirley gutkowski, rdh, bsdh; debi gerger, rdh, mph; jean creasey, rdh, dds anna nelson, cda, rda, ma; and douglas a. young, dds, mba, ms.
How to Integrate Cambra into Private Practice: v. kim kutsch, dmd; graeme milicich, bds; william domb, dmd
max anderson, dds; and ed zinman, dds, jd.
Caries Risk Assessment in Practice for Age 6 Through Adult: JOHN D.B. FEATHERSTONE, MSC, PHD; SOPHIE DOMEJEAN-ORLIAGUET, DDS LARRY JENSON, DDS, MA; MARK WOLFF, DDS, PHD; AND DOUGLAS A. YOUNG, DDS, MS, MBA.
Dimensions of Dental Hygiene. October 2008; 6(10):40,42, 44-45: Managing the Risk of Caries.
Caries Management by Risk Assessment a practitioner’s guide t douglas a. young, dds, ms, mba; john d.b. featherstone, msc, phd; and jon r. roth, ms, cae.
CAMBRA: The New Model for Managing Caries Featured Article - By Debi Gerger, RDH, MPH
: http://dental.huji.ac.il/elearn/Community%20Dentistry/carries_intro.files/frame.htm#slide0055.htm


מאמר פורסם במגזין של השינניות גליון 36,דצמבר.

רחוב סומסום- שיר השיניים -צפיה נעימה!!!!!!

10 דיברות להגיינה אורלית טובה

1.צחצוח שיניים שלוש פעמים ביום בשילוב טכניקת שיניים יעילה ( תשאלו את השיננית או הרופא שיניים).

2. להשתמש במשחת שיניים ושטיפות מי פה המכילות פלואור .
3. להשתמש באביזר דנטלי המתאים לך (יש לשאול את השיננית או הרופא שיניים שלך).
4. לאכול בריא , למנוע אכילת ממתקים או שתייה מיצים ממותקים .
5. לשתות הרבה מים .
6. להחליף מברשת שיניים כל חודשיים .
7. הנחת פלואורידים כל חצי שנה מומלץ לילדים .
8. ללעוס מסטיק ללא סוכר מונע חומציות בפה.
9. לנקות את הלשון עם מנקה לשון.
10. להגיע לבדיקת שיניים אצל רופא שיניים ולהסרת אבנית אצל שיננית כל חצי שנה .

זהירות: פרסינג!

אטיאס מיכל RDH

מהו פירסינג?

פירסינג הוא הליך קוסמטי בו מנוקב הגוף על מנת לענוד תכשיט. ניתן לבצע הליך זה במקומות רבים בגוף, כאשר הנפוץ ביותר הוא ניקוב תנוך האוזן. מקומות אחרים נפוצים לענידת פירסינג הם האף (נזם), אפרכסת האוזן, חלק הסחוס הקטן ליד פתח תעלת השמע, הטבור, הגבה, הלשון, השפה ואיברי המין. (מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית באינטרנט). הפירסינג כיום הינו נוהג פופולארי בקרב הנוער אך גם מבוגרים לא מעטים נוהגים לנקב עורם כדי לענוד תכשיט.
הפירסינג אינה תופעה חדשה. כבר בתנ"ך (1) הופיע הפירסינג. בספר בראשית אליעזר, עבדו של אברהם אבינו, נשלח לחפש כלה ליצחק, בן אדונו. בכליו היו עדיים שונים לכלה המיועדת. כשפגש את רבקה ובחר בה, שם נזם על אפה וצמידים על ידיה. נראה כי בתקופה זו היה הנזם תכשיט מקובל.
גם בחברה ההודית הפירסינג מקובל (2), בקרב הנשים הנישאות, כמעודד פריון, או בטקסים שמטרתם רוחנית. ידוע כי מקובל היה גם בחברה המצרית הקדומה, בשבטים אפריקאים, בתרבות המאייה והאצטקים באמריקה (על מנת להראות קירבה לאלים), בקרב חיילים בתקופה הרומאית (על מנת לבטא גבריות). מוכרת גם תמונת הימאי שעגיל זהב נעוץ באוזנו ששימש לעיתים למימון טקס קבורתו בבוא היום. כיום מקובל הפירסינג כאבזור אופנתי.
באזור הפה, האזור האוראלי והפריאוראלי, מתבצע הניקוב בשפתיים, הלשון, הלחיים, קפלה- Frenulum ואף בענבל (Uvula) ( 9,2).

תהליך הפירסינג
התהליך כולל בדרך כלל החדרה של מחט בעובי מוט התכשיט המיועד לכל עובי הרקמה, לאחר מכן מוחדר התכשיט באמצעות שרוול פלסטי. לעיתים ברקמות רכות כמו השפה מוחדר תחילה תכשיט זמני עבה יותר לשמירה על קוטר הפתח. אם התכשיט אינו בשימוש פרק זמן מסוים, הפתח עלול להיסגר ולעיתים נותרת צלקת סביב הנקב זמן רב אחרי הפסקת השימוש (11).
סכנות וסיבוכים
סיבוכי הפירסינג האוראלי נחלקים למיידיים ומאוחרים (9, 11):
1. סיכונים מיידיים: יכולים להיגרם בשל התהליך והחדרת המכשיר, בהם: כאב; שינוי בהגייה, לעיסה ובליעה; זרם חשמלי לעיתים; חדירת התכשיט לעומק הרקמה; תגובה אלרגית לחומר התכשיט; נפיחות; דימום; חסימת נתיב אויר; SIALLORRHEA , הפרשת יתר של רוק (7); זיהומים שונים ובהם הפטיטיס, אנדוקרדיטיס, הרפס, HIV (8,9) ועוד.הזיהום יכול להתרחש בשני אופנים (8, 9): תוך הליך הפירסינג עצמו, או מאוחר יותר כל זמן שקיים פצע. הדבר נגרם עקב חשיפה של כלי הדם הפתוחים באזור הפצע לאוכלוסיות החיידקים הענפות בחלל הפה. תוך הליך הפירסינג השימוש בכלים בלתי סטריליים מצד המבצע או בכלים שאינם חד פעמיים, וכבר היו בשימוש קודם לכן, יחשוף את מקבל התכשיט לכל זיהום ממנו סבל ה'מטופל' הקודם. למעשה די אם אותו מטופל קודם לא סבל מדבר, ושימש כנשא החיידקים בלבד על מנת להעביר את הזיהום. גם תוך החלמת הפצע באזור הפירסינג חשופים שוליו לקריעה חוזרת ונשנית ולזיהומים מצד החיידקים בפיו של נושא התכשיט. אנשים החשופים יותר לזיהומים מועדים יותר לסיבוכים כאלה. בהם נכללים אנשים הסובלים ממומי לב מולדים או פעילות בלתי תקינה של הלב, וכן אנשים שיכולת המערכת החיסונית בגופם מופחתת (Immunocompromised) כמו מושתלי איברים ואחרים.
2. סיבוכים מאוחרים יכללו: CHIPPING (נשירת שבב מציפוי השן החיצוני); שבר שן או שחזור; רצסיית חניכיים; קרע של רקמה רכה הסמוכה לפירסינג ועוד (3, 4, 5, 6, 7, 10). קיים קשר בין זמן הענידה של התכשיט וגודלו לבין הנזק של רצסית החניכיים ושברי השיניים (4).

כללי זהירות
בדרך כלל מבוצע הפירסינג ע"י אנשים שהכשרתם אינה רפואית בהכרח. משרד הבריאות פרסם המלצות לגבי הניקוב, ביניהן המלצה שלא לבצע מלכתחילה קעקוע או פירסינג, על המקעקעים בכל זאת להקפיד על:
מומלץ לוודא קיום אוטוקלב שתפקידו לעקר המכשירים בהם משתמש האומן.
לוודא היגיינת האומן וניקיונו של משטח העבודה.
שימוש בכפפות ע"י המקעקע.
שימוש במחטים סטריליות וחד פעמיות.
הקפדה של האומן לתת הוראות מדויקות להמשך ועוד (7).

למרות שרבים מעידים על עצמם כי חוששים מאוד מטיפול דנטאלי, הרי שבאורח פלא אינם חוששים מניקוב גופם למטרת הפירסינג. על הצוות הרפואי בכלל והדנטאלי בפרט להכיר את סיכוני הפירסינג. עלינו להסביר למטופלינו את הסכנות הטמונות בניקוב חלקי גופינו. אם לא ניתן למנוע את הביצוע, עלינו לפחות לנסות ולמנוע את הסיבוכים הפוטנציאליים שעלולים להיגרם, ולטפל בהם מיד לכשמתעוררים.
לסיכום, למרות שהפירסינג נראה כהליך שגרתי ופשוט, כי מי מאיתנו לא ענד מעולם עגיל פשוט, הרי שתהליך הביצוע, והמשך הענידה הינם רוויי סכנות בריאותיות. יש לפעול במישור החינוכי, על מנת למנוע את הפירסינג. במקרים שבהם לא ניתן למנוע, יש להפחית את הסכנות ולקיים מעקב ובקרה מתמידים.


References:
1) ספר בראשית, התנ"ך, פרק כ"ד
2) Elio Hiroshi , Dds, Phd, : Tongue Piercing, The Journal of Contemporary Dental practice.
3) Peticolas T, Tilliss TSI, Cross-Poline GN. Oral and Perioral Piercing: A Unique Form of Self-Expression. J Contemp Dent Pract 2000 Aug;(1)3: 030-046.
4) Tongue piercing : impact of time and Barbell Stem length on lingual gingival recession and tooth chipping. The journal of periodontology march 2002, vol 73 ,
5) Perkins CS, Harrison JM. A complication of tongue piercing. Br Dent J 1997; 182: 147-148.
6) American Dental Association. ADA statement on intraoral /perioral piercing. http://www.ada org /prof / resources /posi t ions / statements /
piercing.asp (Nov 1, 2005).
7) "קעקועים ופירסינג מה חשוב לדעת?" אתר בריאות הציבור, משרד הבריאות,
http://www.health.gov.il/pages/default.asp?maincat=46&catId=261
8) - Slutzkey S, Levin Gingival recession in young adults: occurrence, severity, and relationship to past orthodontic treatment and oral piercing.Am J Orthod Dentofacial Orthop. 2008 Nov;134(5):652-6.
9) - Levin L, Zadik Y. Oral piercing: complications and side effects. Am J Dent. 2007 Oct;20(5):340-4
10) – Zadik Y, Sandler V. Periodontal attachment loss due to applying force by tongue piercing. J Calif Dent Assoc. 2007 Aug;35(8):550-3.
11 – ד"ר י.צדיק ד"ר ט. בקר, ד"ר ל .לוין. פירסינג בחלל הפה ובשפה. רפואת הפה והשיניים, עיתון ההסתדרות לרפואת שיניים בישראל 2007, 24 (1): 29-34.

מאמר פורסם במגזין "חיוך מושלם" קיץ 2009 (כללית סמייל) .ד"ר נברו( מנהל מרפאת כללית סמייל קרית גת ) סייע בהכנת הכתבה.

מחכים לך גלעד!

מקווים שתחזור מהר למשפחה ולחברים שלך !

HYPERSENSITIVITY TOOTH

רגישות שיניים

מיכל אטיאס RDH

תופעת רגישות השיניים פוגעת בהרבה אנשים אשר בדרך כלל אינם מטפלים בבעיה ומשלימים עם המצב הקיים.רובם אינם מודעים לעובדה שניתן לקבל טיפול ולחיות ללא מטרד זה.תלונה זו מדווחת על ידי פציינטים לאחר רגישות לגירויים אקסוגניים כמו : גירוי טרמי (קור,חום) , גירוי אוסמוטי ( מתיקות,חומציות ) מימוש או גירוי כימי.תגובה לגירוי שונה בין פרט לפרט עקב הבדלים בסף הכאב או גורמים סביבתיים.

תאוריה המקובלת ביותר להסבר של רגישות שיניים זו תאוריה ההידרודינאמית של Brannstrom .בעזרתה ניתן להבין את מקור הבעיה: בין הטובולים לבין השלוחה של האודונטובלסט יש נוזל דנטאלי.חשיפת הנוזל הדנטלי לאוויר (גירוי) לדוגמא יגרום לרגישות יתרה .התלונה תיהיה מורגשת באיזור מסויים על ידי סיבי A DELTA המקיפים את האודונטובלסטים וגם מעבירים במהירות את תחושת הכאב שמגיע גם למוך. מה מאפיין את הכאבים האלה?אנשים רבים מגיבים לכאב בצורה שונה זה מזה.הכאב הזה מבוסס על כמה מאפיינים כמו גיל,מין,מצבים פסיכולוגיים ופיזיולוגיים,תזונה...

מאפיינים
גיל
השכיחות הגבוהה לרגישות שיניים מורגשת בגיל 20-40 עם נסיגת חניכיים, חשיפת אמייל / צמנטום.
מין
גם אם הרגישות מורגשת באותה מידה אצל גברים ונשים, הנשים מדווחות על כאב שונה מגברים.
מצבים פסיכולוגיים
ד"ר אסתר וולקינס מחברת הספר " clinical practice of the dental hygienist " מדווחת על שני סוגים של אנשים.אנשים עם כאבים אקוטיים כאשר הכאב הזה מוביל לחרדה ואנשים עם כאב כרוני שיכול להיות מעורב עם דיכאון.
תזונה
אכילת מזון או שתיה בעלי pH נמוך כמו לימון,מיצים גורמים לשחיקת האמיל וכתוצאה מכך נפתחים הטובולים.בנוסף,מזון מעין זה מוריד בצורה אפקטיבית את שיכבת המגן Smear layer (שיכבה של חומרים אורגנים מתים האוטמים את הטובולים) וכך מונעים זרימה כלפי מעלה של נוזל הדנטלי.
מחלות
1.מחלה נפוצה בקרב הנוער לרגישות שיניים היא מחלת הבולמיה הגורמת רפלוקס חומצי שמגביר את שחיקת האמייל.
2.מחלת חניכיים ופרידונטיטיס גורמות גם לרגישות שיניים עקב חשיפת שורש.

טיפולים
קיימות דרכים שונות לטיפול נגד רגישות שיניים. הצעד הראשון תלוי במקור ובחומרה של הבעיה וכמובן בסוג התלונה של הפציינט.טיפול ראשוני ביתי נחוץ לפני טיפול במרפאה.הפציינט צריך לשנות הרגליו בהגבלת אוכל או שתיה חומצי ומתוק.צחצוח מיידי לאחר אכילת אוכל בעל pH נמוך מאיץ שחיקת השיניים.במאמרו של Kawasaki.A “ Effects of Plaque Control on the Patency and Occlusion of Dentine Tubules” מדווח על חשיבות הגיינה אורלית במניעת היווצרות של Biofilm המגביר בשלוש פעמים גודלם המקורי של הטובולים.אופן צחצוח שיניים מאוד חשוב.שימוש מברשת שיניים בעלת סיבים רכים וציחצוח שיניים לפחות פעמים ביום מנמיכים תופעת רגישות השיניים בשילוב עם צחצוח עדין . שימוש במוצרים OTC כמו משחות שיניים מורכבות ב Potassium Nitrate ,Sodium Fluoride Stannous Fluoride, או מינרלים אחרים עוזרות לחסום את המעבר לגירוי דרך הטובולים.האמצעים האחרים מבוצעים במרפאה.השתלת חניכיים היא דרך לחדש את הריקמה.הלבשת כתר על השן או הנחת חומר קומפוזית על חשיפת שורש עוזר להורדת רגישות. דרך נוספת להורדת רגישות שיניים היא פולפקטומי (הסרת העצב הנגוע, ובכך אין תחושה באזור בו הוסר העצב.)

רגישות שיניים יכול להיות תופעה כואבת לכן יעוץ אצל רופא שיניים או שיננית יעזור לפציינט להתגבר ולטפל בבעיה. רגישות השיניים עשויה להתרחש בעת נסיגת החניכיים לכן חשוב להימנע מציחצוח אגרסיבי ולהישתמש באביזרים דנטאלים המתאימים לבעיות הפה . שינוי הרגלים של הפציינט באמצעות הרחקת הגורים לרגישות שיניים צריכה להיות המטרה העיקרת של הצוות הרפואית כדי למנוע הישנות של תופעה זו.


references
Jacobsen PL, Bruce G. Clinical Dentin Hypersensitivity: Understanding the Causes and Prescribing a Treatment. Journal Contemporary Dental Practice 2001 Jan;(2)1: 001-012

http://w.w.w.dentalbruins.org/

Dr. James R. Brookfield, Dr. Martin Addy, Dr. David C. Alexander, Dr. Véronique Benhamou, Dr. Barry Dolman, Dr. Véronique Gagnon, Dr. K. Tony S. Gill, Ms. Marilyn J. Goulding, Ms. Stacy Mackie, Dr. Wayne A. Maillet, Dr. Gordon Schwartz and Dr. Howard C. Tenenbaum.Journal of the Canadian Dental Association Consensus-Based Recommendations for the Diagnosis and Management of Dentin Hypersensitivity 2003; 69(4):221–6

M. BRANNNSTROM and G. JOHNSON Department of Oral Pathology and Department Institut ,Stocklom,Sweden The Sensory Mechanism in Human Dentin as Revealed by Evaporation and Mechanical Removal of Dentin Vol. 57 No. I

Esther M Wilkins, CLINICAL PRACTICE OF THE DENTAL HYGIENIST, LIPPINCOTT
WILLIAMS & WILKINS,2005

Strassler H. A Demographic Dilemma: Dentinal Hypersensitivity and Its Treatment. RDH

(2006, July), ; 26(7): 1-8
Pray W. S.Oral Care and Dentinal Hypersensitivity.US Pharmacist 26(7), 2001

Thrash WJ, Dodds MW , Jones DL .Department of Community Dentistry, University of Texas Health Science Center at San Antonio 78284-7917. The effect of stannous fluoride on dentinal hypersensitivity .Pubmed

Kawasaki A, Ishikawa K, Suge T, Shimizu H, Suzuki K, Matsuo T, Ebisy S: Effects of plaque control on the patency and occlusion of dentine tubules in situ. J Oral Rehabil 2001;28:439-49

נרגילה !בתקופה האחרונה טיפלתי בבני נוער שמשתמשים בנרגילה "כדי להעביר את הזמן" . אני רציתי לדעת מה זה נרגילה איך פועלת נרגילה,מה הנזקים כשמשתמשים בה.

עישון נרגילה הפך בשנים האחרונות לפופולרי ואופנתי יותר והוא תופס מקום מרכזי בפעילות החברתית של סטודנטים, תלמידים (לפי סקר של משרד הבריאות, מדובר בתלמידי כיתות ה'!) ואף משפחות. סקר שערך משרד הבריאות ,המחלקה לחינוך וקידום הבריאות, בקרב צעירים גילאי 17-12, העלה כי 40% מהמשתתפים התנסו בעישון נרגילה.
כדי להבין את סכנות השימוש בנרגילה חשוב להכיר את המבנה שלה. הנרגילה מורכבת מראש, גוף, צינורית עם פייה ובקבוק זכוכית לאחסון המים. תהליך שריפת הטבק מתחיל בראש הנרגילה, בעזרת גחלי פחם בוערים הנמצאים בסמוך לטבק. המעשן שואף את עשן הטבק דרך הצינורית, וכתוצאה מכך נוצר מעל המים ואקום, הגורם לכניסת אוויר העובר דרך גוף הנרגילה. בניגוד למה שאנו נוטים לחשוב המעבר דרך המים אינו תהליך סינון. תפקידו הוא להגביר את הלחות בעשן.
שאיפתו גורמת להרגשה נעימה אך בא בעת גם לנזק חריף פי כמה מזו של עשן
סיגריה.
מנתוני ארגון בריאות העולמי, עישון נרגילה אורך כ-45 דקות השווה לעישון חפיסת סיגריות שלמה !
במאמרם של Kinshkowy & Amitai העוסק בסיכון של עישון הנרגילה, מדווחים כי במחקרים שונים שבהם נבדק ההרכב הכימי של עשן הנרגילה נתגלו ריכוזים גבוהים של פחמן חד-חמצני, ניקוטין, עופרת, זפת וחומרים מסרטנים נוספים. חומרים אלה עוברים דרך חלל הפה ודרכי נשימה לריאות וכן נספגים במערכת העיכול ומועברים למחזור הדם. במאמר מצוין כי ההשפעה של עישון הנרגילה דומה מאוד לזו של עישון סיגריה: העישון מסרטן, פוגע בתפקוד הריאות, מזרז לידה מוקדמת ופוגע באיכות החיים של המעשן על ידי גרימת קמטים וכתמים בעור, כאבי גב, מחלות כלי דם ומחלות חניכיים ושיניים. בנוסף, מעשני הנרגילה נוהגים להעביר את הפייה ביניהם ובכך מגדילים את הסיכוי לחלות במחלות מידבקות כמו הרפס השפתיים, מחלת הנשיקה או שחפת.
ילדים רבים מעשנים נרגילה באישור הוריהם, שחושבים כי הנרגילה היא מכשיר תמים שהשימוש בו אינו ממכר כמו עישון סיגריה. אבל שוכחים כי החומר המצוי בטבק שבנרגילה הוא ניקוטין, הגורם להתמכרות פיסית ונפשית.
ברגע שהניקוטין חודר לגוף הוא נספג ישירות למחזור הדם, חודר למוח ובתוך זמן קצר עובר את המחסום דם-מוח. במוח קיים שיחרור של אדרנלין הגורם לערנות, האצת קצב פעימות הלב ועלייה בלחץ הדם. הוא גם גורם לשחרור של דופאמין, וכתוצאה מכך נוצרת תחושת הנאה מהעישון. בסופו של דבר הוא גורם להתמכרות.
טבק שבנרגילה גורם נזקים רבים בחלל הפה עם קשר מובהק לפריודונטיטיס. בעיות חמורות נצפות בפיות של מעשנים כגון :איבוד עצם, מספר רב של כיסים פתולוגיים עמוקים, איבוד שיניים Halitosis, (באשת), וחניכיים מודלקות.

תפקידנו כשינניות הוא, בין היתר, לקיים הדרכה והסברה שיגבירו את ערנות הקהל הרחב לסיכונים הפוטנציאליים של עישון בכלל ושל נרגילה בפרט.במחקר שנערך במחלקה להיגיינת הפה של אוניברסיטת מרילנד נבדק ידע של שינניות לגבי גורמי סרטן חלל הפה ודרכי האבחנה שלו. המחקר העלה שיש חוסר גדול בידע ובחינוך למניעת שימוש בטבק, והוא ממליץ להעמיק בהדרכות ולחזק את הידע של השינניות.
חובה עלינו כשינניות להמליץ לפציינט בצורה מקצועית על אפשרויות שונות להפסקת עישון. הטבק שנמצא בנרגילה יכול להיות קטלני, והשפעתנו צריכה להתמקד לא רק בבני הנוער אלא גם בהוריהם.

references
A critique of the WHO TobReg's "Advisory Note" report entitled: "Waterpipe tobacco smoking: health effects, research needs and recommended actions by regulators ; Chachouachi K ; Researcher in Socio-Anthropology and Tobaccology, Consultant in Tobacco Control, 62, avenue Victor Hugo; 92100 Boulogne Billancourt, France
The waterpipe: time for action ; Maziak W ; University of Memphis, Syrian Center for Tobacco Studies, Memphis, TN 38152, USA.
Maryland dental hygienists' assessment of patients' risk behaviors for oral cancer; Syme Se , Drury Tf , Horowitz Am ; Department of Dental Hygiene, Dental School, University of Maryland, Baltimore, Maryland, USA.
Water-pipe (narghile) smoking: an emerging health risk behavior ; Kinishkowy B , Amitai Y ; Department of Mother, Child and Adolescent Health, Israel Ministry of Health, 20 King David St, PO Box 1176, Jerusalem 91010, Israel.
האגודה למלחמה בסרטן : http://www.cancer.org.il/
משרד הבריאות : המחלקה לחינוך וקידום בריאות; http://www.health.gov.il/

מאמר זה פורסם במגזין של השינניות אפריל 2009 !

שנה טובה ומתוקה !!!!!!!!

שנה טובה ומתוקה לכל עם ישראל
בריאות שמחה לכולם הרבה הצלחה ובטחון
שגשוג ואחווה.

הנה משהו שיכול לעזור למי שלא יודע מה תפקיד השיננית בקליניקה....

חייל מת מפרסינג , נערים מאושפזים עקב פרסינג !

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3600047,00.html

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3602316,00.html

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3603369,00.html

סיבוכי הפירסינג

אין ספק שלחורר את העור כדי לענוד תכשיט נהיה מאוד פופולרי אצל מבוגרים ובמיוחד בקרב הנוער.אך זו אינה תופעה חדשה ,גם אם קשה להאמין כבר בתנ"ך הופיע הפרסינג. בספר בראשית מסופר שאליעזר, עבדו של אברהם אבינו נשלח לחפש כלה ליצחק. לשם כך הביא איתו הרבה מתנות יוקרתיות ( כסף , זהב ... ). כאשר הוא החליט לעצור בכוונת תחילה על יד באר , הוא חיכה מי תהיה האישה שתשקה אותו ואת גמליו. אחרי המתנה ארוכה, אישה יפה הגיעה לבאר והעבד ביקש ממנה " השקיני-נא מעט מים מכדך " והאישה ענתה " שתה וגם גמליך אשקה " .אליעזר קיבל את התשובה שחיכה לה ,הוא " שם נזם על אפה והצמידים על ידיה " .מפה אפשר לגלות שבעצם לפני 3000 שנים ענידת תכשיטים בגוף היה מעשה מקובל למראה אסטטי או מעמד גבוה בחברה.
הפרסינג באף היה מקובל בהודו גם לבחורה שעומדת להתחתן וגם למעמד הגבוה. היום יש שבטים בהודו שמנקבים את עצמם כדי להגיע לרמה רוחנית עליונה.במצרים העתיקה רק משפחת המלוכה ופרעה יכלה לחורר את הטבור ולשים תכשיט סמל למעמדם הגבוה.
גם בחברה האפריקאית , נשים אתיופיות ( שבט המורסי ) היו מרחיבות את שפתם התחתונה ותנוכי האוזנים כדי לשים מגש עגול או תכשיט זהב במטרה לפתות את הגברים.
אצל הימאים היו שמים עגיל מזהב באוזן. לתכשיט לא היה רק מיועד למראה האסטטי אלא ובמידה ויש טביעה היה אפשר למכור את העגיל כדי לערוך קבורה לאותו ימאי.
ענידת עגיל בלשון היה אצל המאיה ואצטקים התקרבות יותר בטוחה לאל שלהם.
בתקופת הרומאים חיילי הקיסר סזר היו עונדים עגיל בפיטמה כדי להראות סמל של גביריות.
הפרסינג הנו מורשת העבר אך כיום הוא אינו מייצג מעמד חברתי אלא אופנה .
אופנה שיכולה לגרום לבעיות בריאותיות.

אנחנו נתמקד יותר על הפרסינג האורלי .
פרסינג אורלי מתבצע על השפתיים , לשון, לחיים ,frenum או על הענבל .(uvula) המקומות ההכי נפוצים הם השפתיים התחתונות והלשון.

פרסינג אורלי יכול להצביע על בעיות כמו sialorrhea ( היווצרות של יתר רוק ) , אברזיה של השיניים , ליקויי דיבור או אכילה , דלקות , septicemia ( נוחכות של חיידקים בדם ) , רסציות , סיכון לבליעת התכשיט או נזקים עקב תנאים לא סטריליים כמו hepatitis , tetanus , hiv או בעיות אחרות ואף למוות.
במחקר שנערך באוניברסיטה במרכז הבריאות ב- Ohio במחלקת הפריודונטלית נמצא קשר ישיר בין רסציה ושבירת השן לבין זמן ענידת תכשיט בלשון וגודלו. אומנם לא נצפו בעיות פריודונטליות למי שענד את התכשיט בלשון פחות משנתיים.
במאמר שנכתב על ידיHarrison JM Perkins CS, Meisner J, מדווח על סיבוך מיידי כמו Ludwig's angina ( נזק שנגרם בריצפת הפה על יד חיידקי Streptoccocus או Staphylococus ) עקב piercing בפרנום .

המלצות של משרד הבריאות מאוד ברורות לגבי הפרסינג: אין לבצע פרסינג או קעקוע בגלל אי- הפיכותם וסכנה לזיהומים.לבדוק שיש בחנות מכשיר בשם אוטוקלאב המחטא את המיכשור.איזור העבודה בו מתבצע פרסינג חייב להיות נקי , האמן חייב לשטוף בסבון את ידיו וללבוש כפפות כירורגיות בזמן ביצועת הפרסינג, הדיו והפיגמנט חייבים להיות בשימוש רק לאדם אחד. המכילים חייבים להיות מושלכים לפח לאחר כל לקוח/ה.המחטים חייבים להיות סטריליים וחד פעמים. האמן חייב לתת מידע כתוב כיצד לטפל בפרסינג או קעקוע בהמשך.מלאו אחר ההוראות במדויק.

אף אם הפרסינג הפך לנורמה הוא כרוך בסיכון למחלות שונות ועל הצוותים הרפואי ופרא – רפואי בעיקר מוטלת המשימה להבהיר את סיבוכים שנגרמים ממחלות אלו.

references
Bible Bereshit book

-The journal of contemporary dental practice :” Tongue piercing” by Elio Hiroshi , Dds, Phd.
Peticolas T, Tilliss TSI, Cross-Poline GN. Oral and Perioral Piercing: A Unique Form of Self- Expression. J Contemp Dent Pract 2000 Aug;(1)3: 030-046 . the journal of periodontology march 2002, vol 73 , “Tongue piercing : impact of time and Barbell Stem length on lingual gingival recession and tooth chipping.
- Perkins CS, Harrison JM. A complication of tongue piercing. Br Dent J 1997; 182: 147-148.
-The journal of the Israel Dental Association, vol 24 , no 1, January 2007.
- American Dental Association. ADA statement on intraoral /perioral piercing. http://www.ada org /prof / resources /positions / statements /
piercing.asp (Nov 1, 2005).
-Israel ministry of health: http://www.health.gov.il/pages/default.asp?maincat=46&catId=261

מאמר זה פורסם במגזין של השיננית בדצמבר 2008.

משהו להעביר את הזמן...

סקר קטן על צחצוח שיניים בב"ס.

אחרי כמה התלבטויות אני רוצה לחלוק אתכם עבודה שעשיתי בהיותי סטודנטית.
מדובר על מיומנות צחצוח שיניים בבית ספר בתלפיות מזרח בירושלים.
קריאה נעימה!!

מבוא

כיום , מודעות ההורים על בריאות השן של ילדיהם גברה אך במחקרים נמצאו שבארץ ב- 2002 59.3% של ילדים בגיל 12 נפגעו בעששת , ולכן יש עדיין מקרים רבים של חוסר הבנה וידע על חשיבות הגיינה אורלית אצל ילדים.
המצב אינו שונה במדינות אחרות , לדוגמא בארה"ב רק 24% של ילדים בגיל 14 עברו טיפול של איטום חריצים ובמקסיקו רק 10%.

אחת הדרכים למניעת ירידת הגיינה אורלית של ילדים הינה הדרכה, חינוך והעלאת מודעות ישירות ולכן התבקשנו להדריך ילדים בגיל 9 (כיתה ד' ) הלומדים בבית-ספר ממלכתי תלפיות מזרח בירושלים.
קיבלו אותנו בחביבות רבה על ידי סגנית-מנהל של הבית –הספר. היא נתנה לנו מידע על כל כיתה שהיינו צריכים להרצאות הכולל פרטים על גילאים, שמות, רמת הידע של הילדים. הדרכנו את הכיתות ד'1 ו-ד'2 3 פעמים כאשר כל שיעור נערך 45 דקות. 22 ילדים לומדים בכיתה ד'1 ו-26 ילדים ב - ד'2 .

מטרות התוכנית

1. חינוך הגיינה אורלית טובה, העלאת חשיבות במיומנות צחצוח שיניים.
2. להקנות ידע והרגלים שונים.
3. להטמיע את נושא בריאות השן כחלק מתרבות החיים בבית-ספר.
4. לטפח התנהגות מקדמת בבריאות: תזונה טובה . חשיבות להקנות לילדים יכולת להבדיל בין אוכל בריא לגוף לאוכל בריא לשיניים.

אסטרטגיה חינוכית להשגת מטרות

מטרה	שיטת פעולה
הגברת המודעות לבריאות השן.	הרצאות דפי עבודה לכל תלמיד הצגת הנושא על ידי פלקט שאלון על מיומנות צחצוח ותזונה פיתוח מיומנות אישית
הקניית ידע	הרצאה מידע כתוב (טבלה שמסבירה איך מצחצחים שיניים): להבדיל בין אוכל בריא לגוף לאוכל לא בריא לשיניים
שינויי עמדות והתנהגות	נשאלו שאלות לילדים פתרון בעיות זיהוי מכשולים ( האם קורנפלקס בריא לשיניים ?...)

פירוט התוכנית
1.

● היכרות עם סגנית-מנהל.
● היכרות עם המורות.
● היכרות עם התלמידים.

2.

● הרצאה והדרכה.
● הצגת תפקיד השיננית.
● מיומנות צחצוח.

2.א) כאשר בשיעור הראשון ואחרון תוגש שאלון לילדים לגבי מיומנות צחצוח שיניים.

● תזונה נכונה.
* איטומי חריצים.
*עידוד ביקור אצל שיננית.

ציוד שהובא לבית-ספר לקידום התוכנית
· מודל שיניים שבעזרתו יכולנו להדריך את הילדים איך לצחצח שיניים בצורה הנכונה.
· פלקטים ( תרשים שמציג היווצרות העששת , ציור שמראה לילדים איך לצחצח שיניים, ציור על הכנה איטומי חריצים...)
· דפי עבודה וטבלה שמסבירה על צחצוח שיניים.
· אריזות של אוכל : קורנפלקס, ketchup , עוף , ביצים, סוכריות , שוקולד , מסטיק בלי סוכר , גבינות , ירקות , פירות .



תרשים 1: מי לימד לילדים לצחצח שיניים כיתה ד'1


תרשים 2: מי לימד לילדים לצחצח שיניים כיתה ד'2

א. בין שתי הכיתות היו הבדלים נכרים בשיתוף הילדים בשיעורים. כיתה ד'1 הייתה יותר קשובה והשתתפה בצורה מאוד חיובית לכל שאלותנו ונושאים שדנו בהם.לעומת זאת כיתה ד'2 גילתה יותר חוסר סבלנות ותפסה את ההדרכה כאת משחק מאשר שיעור.

ב. נצפה שלא היה שינוי בארוחות 10 של הילדים , אותו מגוון אוכל כגון קולה,מים, פרוסת שוקולד , חומוס, חביתה , גבינה.

ג. בדקנו מי לימד לילדים לצחצח שיניים ולפי תשובתם בשני הכיתות התשובה הייתה דומה. ההורים מלמדים לילדים. 59% של ההורים בכיתה ד'1 ו- 51% בכיתה ד'2. בשני הכיתות השיננות באות במקום השני. כיתה ד'1 32% , כיתה ד'2 19%.ראה תרשים 1 ו-2.


תרשים 3: מיומנות צחצוח אצל ילדי כיתה ד' בבית ספר תלפיות מזרח בירושלים מפגש ראשון.כאשר:

A : חלק הבוקלי הקידמי עליון + תחתון
B :אזורים בוקלים של רק לסת עליונה + תחתונה צד ימין + שמאל
C : אזורים בוקלים של רק לסת תחתונה + תחתונה צד ימין + שמאל
D : כל האזורים האוקלוזלים בכל הפה
E : מקסילרי קידמי
F: מנדיבולרי קידמי
G : אזור של הלסת העליונה פוסטריורי
H : אזור פוסטריורי לסת תחתונה.

ד. במפגש הראשון בדקנו 22 תלמידים בכיתה ד'1. אפשר לציין שרוב התלמידים מצחצחים שיניים יותר באזורים הבוקליים הקידמיים עליון ותחתון וכל האזורים האוקלוזליים בכל הפה. לעומת זאת האזורים הפוסטריוריים עליון ותחתון הוזנחו. ראה תרשים 3.בכיתה ד'2 בדקנו 26 תלמידים כאשר האזור הבוקלי הקידמי העליון ותחתון , האזורים האוקליזליים בכל הפה ו האזורים הבוקלים של לסת עליונה צד ימין ושמאל יותר מצוחצחים.

במפגש האחרון בכיתה ד'1 אחרי הדרכה וחזרה על מיומנות צחצוח נצפה אזור נוסף מצוחצח ( אזור בוקלי של לסת תחתונה צד ימין ושמאל )לעומת זאת בכיתה ד'2 התלמידים התמקדו יותר על החלק הבוקלי הקידמי עליון ותחתון ובכל האזורים האוקלוזליים בכל הפה ( מה שהם כבר עשו במפגש הראשון ). כל האזורים האחרים היו מוזנחים. ראה תרשים 4.


תרשים 4: מיומנות צחצוח בשיעור אחרון אצל ילדי כיתה ד' בבית-ספר תלפיות מזרח בירושלים
כאשר : בכיתה ד'1 4 ילדים לא היו בשיעור.
בכיתה ד'2 ילד אחד לא היה בשיעור

מסקנות

לאור תוצאות הנ"ל אנו מבחינים במספר מסקנות חשובות :
1. יעילות ההדרכה לילדים: לאחר המפגש האחרון היה שיפור משמעותי בכיתה ד'1. החוסר שיפור בכיתה ד'2 יכול לנבוע מחוסר קשב של הילדים בזמן השיעורים.
2. ההורים צריכים להיות שותפים לתוכנית כדי לאפשר לילדים להטמיע מסרים , לשנות גורמים סביבתיים והרגליים בבית- הספר.
3.למרות ההדרכה לילדים על תזונה נכונה לא נצפה שינוי בהרגלי אכילה וזאת בגלל שההשפעה הישירה בנושא הזה הינה הדרכה להורים שהם הגורם העיקרי להכנת אוכל לילדים.
4. מיקום השיננית במקום השני אחרי ההורים בהדרכה במיומנות צחצוח מראה על חשיבות לקדם חינוך בריאות השן.
5. גם לאחר הדרכה הילדים עדיין מתמקדים יותר לצחצח שיניים באזורים הבוקליים הקידמיים בלסת תחתונה ועליונה ולכן קידום . חינוך, הדרכת התוכנית הקהילתית צריכות להימשך לאורך זמן ולא במפגש אחד או שתיים.

references

oral health America on website: http://www.oralhealthamerica.org/
Dr SP Zusman, Director, Division of Dental Health, personal communications (2003)
Adapted from: Ewles L, Simnea I. Promoting Health: A Practical Guide to Health Education. New York: John Wiley & Sons, 1985

איך מצחצחים שיניים?

שלב 1. להחזיק את המברשת בצורה שהסיבים היו בין החניכיים לשן (45 מעלות )ובתנועות של הלוך וחזור להבריש 2-3 שיניים ביחד. התנועות צריכות להיות עדינות ולא חזקות.

שלב 2 . לנקות כל משטח של השן.

שלב 3 . לצחצח לאט . צחצוח טוב לוקח 2-3 דקות. תנסו למדוד זמן!

שלב 4 . המברשת צריכה להיות עם סיבים רכים , אורכה צריכה לאפשר לנו להגיע לשיניים האחוריות. קיימים כמה סוגים של מברשת שיניים תבקשו עזרה מהשיננית או רופא שיניים שלכם!
מחליפים מברשת שיניים כל 3 חודשים!!

חזרת הבנים לישראל

16/07/2008 יום עצוב למשפחות רגב וגולדווסר.

כל מדינת ישראל חושבת עליכם.

תמשיכו להיות חזקים!

גלעד שליט מחכים לך!

מה הן מחלות חניכיים ?

periodontitis


פריודונטיטיס , גינגיביטיס ? מה פירושם?

הציור הזה מתאר התפתחות של מחלת חניכיים בשם periodontitis : אובדן תאחיזת

השן.

A : חניכיים בריאות ללא סימנים של מחלה , ללא כיסים עמוקים וללא אובדן תאחיזת השן.
B : התחלה של פריודונטיטיס ( mild periodontitis ) עם פחות מ 2- מ"מ אובדן תאחיזה ו יותר מ- 3 מ"מ כיסים.

C : התפתחות של פריודונטיטיס ( moderate periodontitis ) עם יותר מ- 2 מ"מ אובדן תאחיזה ו יותר מ -4 מ"מ כיסים עמוקים.

D : התקדמות של המחלה ( advanced periodontal disease ) עם יותר מ-4 מ"מ אובדן תאחיזה ו יותר מ-6 מ"מ

כיסים עמוקים.

E : זה סימן קליני שמראה התמצאות של מחלה פריודונטיטיס חמורה ( severe periodontal disease ).

כאשר קיימים סימנים קליניים : נוכחות כיסים פריודונטלים (יותר מ- 4 מ"מ ומעלה ), הסתכלות רנטגנית שמוכיח ספיגת עצם אלוואולרית , דימום של החניכיים , ניידות של השן אז מדובר על מחלת חניכיים פריודונטיטיס .

לעומת זאות gingivitis הינה דלקת חניכיים ללא אובדן תאחיזה קלינית ועצם תומכת.

מצב של gingivitis הוא אפיך , זאת אומרת שאפשר לחזור לחניכיים בריאות כאשר מקפידים להגיע לשיננית להסרת אבנית ופלאק , להקפיד לצחצח שיניים ולשלב עם הצחצוח אביזרים דנטאלים ( חוט דנטלי, שטיפות מי פה ...) .

סימנים קלינים של gingivitis : בצקת , אודם , דימום של החניכיים .

הגורם הראשוני להתפתחות gingivitis הוא פלאק או רובד השיניים שמכיל חיידקים הנגרמים דלקת.

reference

environmental health perspectives. volume , number 10 october 2002

" the relationship between blood lead levels and periodontal bone loss in the united states "1988-1994.

bruce A.dye, rosemarie hirsch and debra J.brody.

היסטוריה על מברשת שיניים

כיום, הכלי המוכר ביותר לניקוי שיניים הוא מברשת השיניים. עם זאת,לאורך השנים מברשת השיניים עברה מהפך הן בעיצוב והן באופן השימוש. לפיכך, נשאלת השאלה : איפה ומתי נכנסה מברשת השיניים לחיי היום יום של הפרט?
התשובה לשאלה זו אינה חד משמעית וכיום קיימות אסכולות שונות התומכות בתקופה זו או אחרת.

בתוך הפירמידות המצריות התגלה כלי מיוחד לניקוי שיניים המתוארך מלפני 3500 לפנה"ס בשם: miswak או siwak.הוא מיוצר משורש עץ הנקרא:arak או בשמו הלטיני salvadore persica הצומח במזרח התיכון ודרומה. היום המקלון הזה עדיין בשימוש בעולם המוסלמי ובאפריקה ובהודו. מתוך דיווחים בעיתונים מדעים כגון The journal of contemporary dental practiceעולה כי הוא מכיל תכונות אנטי בקטריאליות בנוסף לחומרים המסייעים לשמירה על בריאות השן כגון סודיום פלואוריד, קלציום, ויטמין C, סודיום קרבונט ועוד.לפני כניסתם במסגר המתפללים מנקים את שיניהם עם ה- miswak שעל פי דתם מטהר את פיהם .

בסין העתיקה, במאה ה-15,היו מנקים את השיניים בעזרת עץ במבוק המשמש כידית אחיזה שבקצהו מחוברים זיפים מצווארו של חזיר בר סיבירי .סוג מברשת זה חצה גבולות והגיע לאירופה. האירופים העדיפו להשתמש בשיער של סוס שהיה יותר עדין ופחות מגרה את החניכיים.

ב-1780 וויליאם אדיס נחשב ליצרן הראשון של מברשות שיניים בכמויות מסחריות. ב-1885 החל יצור המוני של המוצר באמריקה בתחילת המאה ה-20 התחילו ליצור מברשות שיניים מחומר סינטטי (nylon) . המברשת הראשונה בעלת סיבי ניילון יצאה לשוק ב-1938. המצאה זו נכנסה לכל בית והפכה להרגל יום יומי ובזכותה, המודעות להיגיינת הפה גברה.
ב-1960 המברשת החשמלית הנטענת האלחוטית הראשונה שווקה על יד חברה אמריקאית בשם squibb broxodent) ) .
מ-1960 ועד היום המברשת החשמלית וגם הידנית הכירו שיפורים רבים והתאמות לצורכי הפרט כגון: סיבים רכים , ידית נוחה להחזקה , ראש קטן ...

ב-1994 נערך סקר על יד Massachusett institute of technology בניו יורק נדגמו 1,042 מבוגרים ו -400 נערים שנשאלו מהי לדעתם ההמצאה הטכנולוגית החשובה ביותר.
42% מהמבוגרים ו 34% מהנערים ענו במקום הראשון מברשת שיניים לפני המכונית והמחשב שבאו במקום השני ושלישי בהתאמה.

היום המטרה העיקרית שלנו ,כהורה , כמורה היא לקדם את הנושא לבריאות השן באמצאות חינוך , מניעים , והשגחה מתמדת כדי להגיע להגיינה אורלית טובה וחיוך יפה. אפילו אם ניתן להשיג בקלות רבה מברשות שיניים ( בבתי מרקחת , במרקולים ...) מכל צורה וצבע או עם עיצוב אטרקטיבית לילדים עדיין לשיננית ולרפא שיניים נשארה עבודה רבה בהדרכה לבחירה נכונה של האביזרים הדנטלים ובצחצוח נכון .

References
Almas K.. The Effect of Salvadora Persica Extract (Miswak) and Chlorhexidine Gluconate on Human Dentin: A SEM Study. J Contemp Dent Pract 2002 August;(3)3: 027-035.

Massachsett institute of technologie : Toothbrush beats out car and computer as the invention Americans can’t live without , according to Cemelson – Mit Suvery ( January 21,2003 )

Clinical Practice of the Dental Hygienist By Esther M. Wilkins, Published by Lippincott Williams & Wilkins, 2004.

מאמר שנכתב עלידי בשנת-2007 והתפרסם במגזין של השיננית בדצמבר 2008.