יום שבת, 24 באוקטובר 2009

Caries Management by Risk Assessment

מאת : אטיאס מיכל R.D.H

אטיולוגייה של עששת מסובכת בכך שהיא נובעת מהרבה גורמים כמו: הגיינה אורלית
ירודה,עישון,תזונה לא נכונה,גנטיקה,מעמד סוציו-אקונומי,נטילת תרופות, מחלות ועוד.עששת היא המחלה הזיהומית השכיחה ביותר בקרב הילדים והמבוגרים.זיהום זה נגרם על ידי חיידקים מסויימים הנקראים סטרפטוקוקוס מוטנס ולקטובצילוס שנמצאים בתוך הפה. הסטרפטוקוקוס מוטנס מוכר כגורם העיקרי למחלה הזו. ארבע גורמים נחוצים להיווצרות העששת:חיידקים,סוכרים,שן וזמן.עששת מתחילה להיווצר כאשר על השיניים קיימת שכבת חלבונים דקיקה שמקורה מהרוק, מחיידקים ומשאריות אוכל. כאשר הסביבה נוחה לחיידק כלומר יש מזון, החיידק מסוגל לייצר פוליסכריד (פולימר סוכרי) המכונה דקסטרן המקנה לו כושר ההדבקה למשטח חלק. פעילות אחרת של החיידק היא פירוק סוכרים לצורך הפקת אנרגיה. יצירת חומצה היא תוצר לוואי לפעילות זו. החומצה פוגעת והורסת את השן.תהליך הזה נקרא דמינרליזציה (הוצאת מינרלים מהשן) וכתוצאה מכך נוצרת עששת או "חור חיידקי".
כאשר תהליך זה מתרחש בתוך הפה, הפציינט רואה חור בצבע חום/שחור ומגיע לרופא שיניים לקבלת טיפול. בדרך כלל לאחר זמן מסויים הפציינט הזה חוזר למרפאה לקבלת טיפול נוסף על שן אחרת. באפריל 2002, קבוצת רופאים בקליפורניה ארצות הברית, רצו לעזור לפציינטים מסוג זה והיציעו גישה חדשנית ויעילה בשם Cambra (Caries Management by Risk Assessment ) העוזרת לצוות הרפואית להיתמקד בפציינט באמצעות פרוטוקול מוגדר ומפורט שיתואר בהמשך. מרפאות פרטיות ואוניברסיטאות לרפואת שיניים התחילו ליישם את הפרוייקט ועבדו במשך ארבע שנים בהצלחה מרובה. המטרה הראשונה ועיקרית של הגישה היא להעריך את סיכוני היווצרות העששת ולקבוע אמצעים מניעתיים המתאימים למטופל.
הרכבת צוות רפואי מודרך ומיומן הוא היתרון העיקרי לביצוע עבודה מצויינת. הצוות מורכב מצוות אדמיניסתרטיבי שלרוב הפציינט נפגש איתו בפעם הראשונה, הצוות מגיש שאלון, עוזר לו ליישם את הפרוטוקול, מזכיר לו את הפגישות הבאות. במאמר “The Role of Dental Hygienists, Assistants and Office Staff in Cambra” דווח כי במרפאות שמיישמות Cambra נמצא כי חשובה נוכחות של מוצרים מניעתיים כמו שטיפות מי פה או אביזרים דנטלים במשרד בגלל שלאחר הטיפול אצל הרופא יש לרוב המטופלים רצונות טובים לרכוש את המוצרים אבל מרגע שהם נתקלים בקשיים למציאת המוצרים המיוחדים האלה הם מוותרים.
סייעת לרופא שיניים יכולה להשתתף בצורה יעילה בהגשת שאלות לגבי מצב הבריאות או בצילומי שיניים.היא יכולה להסביר ולהציע לפציינט תזונה נכונה ולתת הוראות שימוש בכלוראקסידין, פלואורידים או תכשירים אחרים. תפקיד השיננית יכול להיות נקודת התחלה טובה ליישום הפרוטוקול במרפאה.היא יכולה לערוך את האנמנזה של הפציינט, להעריך סיכוני היווצרות עששת על ידי שאלון ולבצע בדיקת רוק וחיידקים.היא גם מסבירה לפציינט איך למנוע עששות באמצעות הגיינה אורלית, תזונה נכונה, שימוש באביזרים דנטאלים המתאימים לו, בהנחת פלואורידים או בביצוע איטומי חריצים. תפקידה של שיננית חשוב בהכנת השטח. תפקיד רופא שיניים לפי Cambra הוא כמובן עריכת אנמנזה, לבסס אימון בין רופא לפציינט,קבלת מידע שהצוות אסף (צילומים, נתונים על עריכת סיכוני העששת, מבחני רוק וחיידקים, שלילת מחלות אורליות, ..) ולאחר מכן הוא יעבור לצעד הבא לסיווג המטופל לפי קבוצת סיכון (טבלה 1).


טבלה 1 על פי Cambra מעריכה רמת סיכון להיווצרות העששת באמצעות ציון (רמה נמוכה,בינונית,גבוהה,רמה גבוהה מאוד).השלב הזה מאפשר לרופא לקבוע טיפול מניעתי וטיפולי.
להלן תקציר הקווים המנחים על פי Cambra:
1.מילוי שאלון להערכת סיכון היווצרות עששת על ידי המטופל או הוריו.
2. להעריך באופן כללי מה סיכוני עששת במתן ציון נמוך,בינוני,גבוה,מאוד גבוה.
א. רמה נמוכה- הגיינה אורלית טובה,אין הופעה קלינית של רובד דנטלי,שימוש בפלואורידים,אין עששת.
ב. רמה בינונית- היתה עששת לפי 12 חודשים, רובד דנטלי, הגיינה אורלית לא טובה , שימוש לא סדיר בפלואורידים.
ג. רמה גבוהה- נצפה מוקד או מוקדי עששות מפוזרים, רובד דנטלי מרובה, הגיינה אורלית ירודה, אין שימוש בפלואורידים, מעט רוק, כמות חיידקים גבוהה, נטילת תרופות,אכילת חטיפים,
ד. רמה גבוהה מאוד- סובל מזירוסטומיה ( יובש פה), נגעים רציניים, צריך טיפולים מיוחדים,
3. על פי רמות סיכון, ביצועת מבחני רוק וחיידקים.
4. קביעת תוכנית מניעתית או טיפולית להיווצרות עששת.
א. קבוצת ילדים מגיל 0-5 – כאשר מתבססים על נתונים שההורה מסר: ביצוע מבחני רוק וחיידקים,שימוש בפלואורידים,הנחת פלואויד בקליניקה, שכיחות גבוהה בצילומים,שכיחות גבוהה בפגישות חוזרות אצל הרופא שיניים, מתן הוראות בהגיינה אורלית נכונה, לקיחת קסיליטול, ביצוע של איטום חריצים.
ב. קבוצת ילדים מגיל 6 עד למבוגר- כאשר מתבססים על נתונים שההורה או הפציינט מסר: שכיחות גבוהה בצילומים, שכיחות גבוהה בפגישות חוזרות אצל הרופא שיניים, מתן הוראות בהגיינה אורלית נכונה, לקיחת קסיליטול, ביצוע של איטום חריצים, כלוראקסידין, קסיליטול, שימוש בפלואורידים, הנחת פלואויד בקליניקה, בקרת ה-pH.
5. לשוחח עם המטופל על המלצות טיפול בבית על פי רמת הסיכון.
6. לקבוע מעקב אחר הטיפול ולהעריך מחדש את רמת הסיכון.
בשנת 2002 ד"ר ג'ון פידרסטון מבית ספר לרפואת שיניים בסן-פרנסיסקו קליפורניה ארה"ב, היציג מושג חדש :"חוסר איזון עששתי"(Caries imbalance ). הוא המחיש זאת באמצעות ציור שמאפיין חוסר איזון בריאותי וקובע מה מקדם תהליך עששתי ומה מונע אותו.
לסימני מחלה (ראו ציור Disease indicators ) יש משקל רב ביכולת לנבא התקדמות עששתי אלא אם כן ישנה התערבות טיפולית. האותיות הראשונות בכל נקודה WREC ,BAD, SAFE באות להזכיר את חוסר האיזון.


גישתCambra מיושמת כבר כמה שנים בארצות הברית בהצלחה רבה. עבודת צוות טובה ומקצועית משפיעה באופן חד משמעי לתוצאות הסופיות. ברור שגישת Cambra היא אמצעי טוב לקביעת מצב בעייתי וקביעת טיפול מתאים. שינניות כבר הצליחו להוכיח על ידי עבודה נכונה ומקצועית בזכות רקע חינוכי, הדרכות להגיינה אורלית, נסיון וידע שעבודתם יכולה לחזק את פרוטוקול Cambra.

References:
Esther M Wilkins, CLINICAL PRACTICE OF THE DENTAL HYGIENIST, LIPPINCOTT
WILLIAMS & WILKINS,2005.
The role of Dental Hygienists, assistants, and office staff in Cambra: shirley gutkowski, rdh, bsdh; debi gerger, rdh, mph; jean creasey, rdh, dds anna nelson, cda, rda, ma; and douglas a. young, dds, mba, ms.
How to Integrate Cambra into Private Practice: v. kim kutsch, dmd; graeme milicich, bds; william domb, dmd
max anderson, dds; and ed zinman, dds, jd.
Caries Risk Assessment in Practice for Age 6 Through Adult: JOHN D.B. FEATHERSTONE, MSC, PHD; SOPHIE DOMEJEAN-ORLIAGUET, DDS LARRY JENSON, DDS, MA; MARK WOLFF, DDS, PHD; AND DOUGLAS A. YOUNG, DDS, MS, MBA.
Dimensions of Dental Hygiene. October 2008; 6(10):40,42, 44-45: Managing the Risk of Caries.
Caries Management by Risk Assessment a practitioner’s guide t douglas a. young, dds, ms, mba; john d.b. featherstone, msc, phd; and jon r. roth, ms, cae.
CAMBRA: The New Model for Managing Caries Featured Article - By Debi Gerger, RDH, MPH
: http://dental.huji.ac.il/elearn/Community%20Dentistry/carries_intro.files/frame.htm#slide0055.htm


מאמר פורסם במגזין של השינניות גליון 36,דצמבר.

יום ראשון, 4 באוקטובר 2009

10 דיברות להגיינה אורלית טובה

1.צחצוח שיניים שלוש פעמים ביום בשילוב טכניקת שיניים יעילה ( תשאלו את השיננית או הרופא שיניים).
2. להשתמש במשחת שיניים ושטיפות מי פה המכילות פלואור .
3. להשתמש באביזר דנטלי המתאים לך (יש לשאול את השיננית או הרופא שיניים שלך).
4. לאכול בריא , למנוע אכילת ממתקים או שתייה מיצים ממותקים .
5. לשתות הרבה מים .

6. להחליף מברשת שיניים כל חודשיים .
7. הנחת פלואורידים כל חצי שנה מומלץ לילדים .
8. ללעוס מסטיק ללא סוכר מונע חומציות בפה.
9. לנקות את הלשון עם מנקה לשון.
10. להגיע לבדיקת שיניים אצל רופא שיניים ולהסרת אבנית אצל שיננית כל חצי שנה .

יום ראשון, 30 באוגוסט 2009

זהירות: פרסינג!

אטיאס מיכל RDH
מהו פירסינג?

פירסינג הוא הליך קוסמטי בו מנוקב הגוף על מנת לענוד תכשיט. ניתן לבצע הליך זה במקומות רבים בגוף, כאשר הנפוץ ביותר הוא ניקוב תנוך האוזן. מקומות אחרים נפוצים לענידת פירסינג הם האף (נזם), אפרכסת האוזן, חלק הסחוס הקטן ליד פתח תעלת השמע, הטבור, הגבה, הלשון, השפה ואיברי המין. (מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית באינטרנט). הפירסינג כיום הינו נוהג פופולארי בקרב הנוער אך גם מבוגרים לא מעטים נוהגים לנקב עורם כדי לענוד תכשיט.
הפירסינג אינה תופעה חדשה. כבר בתנ"ך (1) הופיע הפירסינג. בספר בראשית אליעזר, עבדו של אברהם אבינו, נשלח לחפש כלה ליצחק, בן אדונו. בכליו היו עדיים שונים לכלה המיועדת. כשפגש את רבקה ובחר בה, שם נזם על אפה וצמידים על ידיה. נראה כי בתקופה זו היה הנזם תכשיט מקובל.
גם בחברה ההודית הפירסינג מקובל (2), בקרב הנשים הנישאות, כמעודד פריון, או בטקסים שמטרתם רוחנית. ידוע כי מקובל היה גם בחברה המצרית הקדומה, בשבטים אפריקאים, בתרבות המאייה והאצטקים באמריקה (על מנת להראות קירבה לאלים), בקרב חיילים בתקופה הרומאית (על מנת לבטא גבריות). מוכרת גם תמונת הימאי שעגיל זהב נעוץ באוזנו ששימש לעיתים למימון טקס קבורתו בבוא היום. כיום מקובל הפירסינג כאבזור אופנתי.
באזור הפה, האזור האוראלי והפריאוראלי, מתבצע הניקוב בשפתיים, הלשון, הלחיים, קפלה- Frenulum ואף בענבל (Uvula) ( 9,2).

תהליך הפירסינג
התהליך כולל בדרך כלל החדרה של מחט בעובי מוט התכשיט המיועד לכל עובי הרקמה, לאחר מכן מוחדר התכשיט באמצעות שרוול פלסטי. לעיתים ברקמות רכות כמו השפה מוחדר תחילה תכשיט זמני עבה יותר לשמירה על קוטר הפתח. אם התכשיט אינו בשימוש פרק זמן מסוים, הפתח עלול להיסגר ולעיתים נותרת צלקת סביב הנקב זמן רב אחרי הפסקת השימוש (11).
סכנות וסיבוכים
סיבוכי הפירסינג האוראלי נחלקים למיידיים ומאוחרים (9, 11):
1. סיכונים מיידיים: יכולים להיגרם בשל התהליך והחדרת המכשיר, בהם: כאב; שינוי בהגייה, לעיסה ובליעה; זרם חשמלי לעיתים; חדירת התכשיט לעומק הרקמה; תגובה אלרגית לחומר התכשיט; נפיחות; דימום; חסימת נתיב אויר; SIALLORRHEA , הפרשת יתר של רוק (7); זיהומים שונים ובהם הפטיטיס, אנדוקרדיטיס, הרפס, HIV (8,9) ועוד.הזיהום יכול להתרחש בשני אופנים (8, 9): תוך הליך הפירסינג עצמו, או מאוחר יותר כל זמן שקיים פצע. הדבר נגרם עקב חשיפה של כלי הדם הפתוחים באזור הפצע לאוכלוסיות החיידקים הענפות בחלל הפה. תוך הליך הפירסינג השימוש בכלים בלתי סטריליים מצד המבצע או בכלים שאינם חד פעמיים, וכבר היו בשימוש קודם לכן, יחשוף את מקבל התכשיט לכל זיהום ממנו סבל ה'מטופל' הקודם. למעשה די אם אותו מטופל קודם לא סבל מדבר, ושימש כנשא החיידקים בלבד על מנת להעביר את הזיהום. גם תוך החלמת הפצע באזור הפירסינג חשופים שוליו לקריעה חוזרת ונשנית ולזיהומים מצד החיידקים בפיו של נושא התכשיט. אנשים החשופים יותר לזיהומים מועדים יותר לסיבוכים כאלה. בהם נכללים אנשים הסובלים ממומי לב מולדים או פעילות בלתי תקינה של הלב, וכן אנשים שיכולת המערכת החיסונית בגופם מופחתת (Immunocompromised) כמו מושתלי איברים ואחרים.
2. סיבוכים מאוחרים יכללו: CHIPPING (נשירת שבב מציפוי השן החיצוני); שבר שן או שחזור; רצסיית חניכיים; קרע של רקמה רכה הסמוכה לפירסינג ועוד (3, 4, 5, 6, 7, 10). קיים קשר בין זמן הענידה של התכשיט וגודלו לבין הנזק של רצסית החניכיים ושברי השיניים (4).

כללי זהירות
בדרך כלל מבוצע הפירסינג ע"י אנשים שהכשרתם אינה רפואית בהכרח. משרד הבריאות פרסם המלצות לגבי הניקוב, ביניהן המלצה שלא לבצע מלכתחילה קעקוע או פירסינג, על המקעקעים בכל זאת להקפיד על:
מומלץ לוודא קיום אוטוקלב שתפקידו לעקר המכשירים בהם משתמש האומן.
לוודא היגיינת האומן וניקיונו של משטח העבודה.
שימוש בכפפות ע"י המקעקע.
שימוש במחטים סטריליות וחד פעמיות.
הקפדה של האומן לתת הוראות מדויקות להמשך ועוד (7).

למרות שרבים מעידים על עצמם כי חוששים מאוד מטיפול דנטאלי, הרי שבאורח פלא אינם חוששים מניקוב גופם למטרת הפירסינג. על הצוות הרפואי בכלל והדנטאלי בפרט להכיר את סיכוני הפירסינג. עלינו להסביר למטופלינו את הסכנות הטמונות בניקוב חלקי גופינו. אם לא ניתן למנוע את הביצוע, עלינו לפחות לנסות ולמנוע את הסיבוכים הפוטנציאליים שעלולים להיגרם, ולטפל בהם מיד לכשמתעוררים.
לסיכום, למרות שהפירסינג נראה כהליך שגרתי ופשוט, כי מי מאיתנו לא ענד מעולם עגיל פשוט, הרי שתהליך הביצוע, והמשך הענידה הינם רוויי סכנות בריאותיות. יש לפעול במישור החינוכי, על מנת למנוע את הפירסינג. במקרים שבהם לא ניתן למנוע, יש להפחית את הסכנות ולקיים מעקב ובקרה מתמידים.


References:
1) ספר בראשית, התנ"ך, פרק כ"ד
2) Elio Hiroshi , Dds, Phd, : Tongue Piercing, The Journal of Contemporary Dental practice.
3) Peticolas T, Tilliss TSI, Cross-Poline GN. Oral and Perioral Piercing: A Unique Form of Self-Expression. J Contemp Dent Pract 2000 Aug;(1)3: 030-046.
4) Tongue piercing : impact of time and Barbell Stem length on lingual gingival recession and tooth chipping. The journal of periodontology march 2002, vol 73 ,
5) Perkins CS, Harrison JM. A complication of tongue piercing. Br Dent J 1997; 182: 147-148.
6) American Dental Association. ADA statement on intraoral /perioral piercing. http://www.ada org /prof / resources /posi t ions / statements /
piercing.asp (Nov 1, 2005).
7) "קעקועים ופירסינג מה חשוב לדעת?" אתר בריאות הציבור, משרד הבריאות,
http://www.health.gov.il/pages/default.asp?maincat=46&catId=261
8) - Slutzkey S, Levin Gingival recession in young adults: occurrence, severity, and relationship to past orthodontic treatment and oral piercing.Am J Orthod Dentofacial Orthop. 2008 Nov;134(5):652-6.
9) - Levin L, Zadik Y. Oral piercing: complications and side effects. Am J Dent. 2007 Oct;20(5):340-4
10) – Zadik Y, Sandler V. Periodontal attachment loss due to applying force by tongue piercing. J Calif Dent Assoc. 2007 Aug;35(8):550-3.
11 – ד"ר י.צדיק ד"ר ט. בקר, ד"ר ל .לוין. פירסינג בחלל הפה ובשפה. רפואת הפה והשיניים, עיתון ההסתדרות לרפואת שיניים בישראל 2007, 24 (1): 29-34.
מאמר פורסם במגזין "חיוך מושלם" קיץ 2009 (כללית סמייל) .ד"ר נברו( מנהל מרפאת כללית סמייל קרית גת ) סייע בהכנת הכתבה.

יום ראשון, 12 ביולי 2009

מחכים לך גלעד!


מקווים שתחזור מהר למשפחה ולחברים שלך !

יום שלישי, 28 באפריל 2009

HYPERSENSITIVITY TOOTH

רגישות שיניים

מיכל אטיאס RDH

תופעת רגישות השיניים פוגעת בהרבה אנשים אשר בדרך כלל אינם מטפלים בבעיה ומשלימים עם המצב הקיים.רובם אינם מודעים לעובדה שניתן לקבל טיפול ולחיות ללא מטרד זה.תלונה זו מדווחת על ידי פציינטים לאחר רגישות לגירויים אקסוגניים כמו : גירוי טרמי (קור,חום) , גירוי אוסמוטי ( מתיקות,חומציות ) מימוש או גירוי כימי.תגובה לגירוי שונה בין פרט לפרט עקב הבדלים בסף הכאב או גורמים סביבתיים.




תאוריה המקובלת ביותר להסבר של רגישות שיניים זו תאוריה ההידרודינאמית של Brannstrom .בעזרתה ניתן להבין את מקור הבעיה: בין הטובולים לבין השלוחה של האודונטובלסט יש נוזל דנטאלי.חשיפת הנוזל הדנטלי לאוויר (גירוי) לדוגמא יגרום לרגישות יתרה .התלונה תיהיה מורגשת באיזור מסויים על ידי סיבי A DELTA המקיפים את האודונטובלסטים וגם מעבירים במהירות את תחושת הכאב שמגיע גם למוך. מה מאפיין את הכאבים האלה?אנשים רבים מגיבים לכאב בצורה שונה זה מזה.הכאב הזה מבוסס על כמה מאפיינים כמו גיל,מין,מצבים פסיכולוגיים ופיזיולוגיים,תזונה...

מאפיינים
גיל
השכיחות הגבוהה לרגישות שיניים מורגשת בגיל 20-40 עם נסיגת חניכיים, חשיפת אמייל / צמנטום.
מין
גם אם הרגישות מורגשת באותה מידה אצל גברים ונשים, הנשים מדווחות על כאב שונה מגברים.
מצבים פסיכולוגיים
ד"ר אסתר וולקינס מחברת הספר " clinical practice of the dental hygienist " מדווחת על שני סוגים של אנשים.אנשים עם כאבים אקוטיים כאשר הכאב הזה מוביל לחרדה ואנשים עם כאב כרוני שיכול להיות מעורב עם דיכאון.
תזונה
אכילת מזון או שתיה בעלי pH נמוך כמו לימון,מיצים גורמים לשחיקת האמיל וכתוצאה מכך נפתחים הטובולים.בנוסף,מזון מעין זה מוריד בצורה אפקטיבית את שיכבת המגן Smear layer (שיכבה של חומרים אורגנים מתים האוטמים את הטובולים) וכך מונעים זרימה כלפי מעלה של נוזל הדנטלי.
מחלות
1.מחלה נפוצה בקרב הנוער לרגישות שיניים היא מחלת הבולמיה הגורמת רפלוקס חומצי שמגביר את שחיקת האמייל.
2.מחלת חניכיים ופרידונטיטיס גורמות גם לרגישות שיניים עקב חשיפת שורש.

טיפולים
קיימות דרכים שונות לטיפול נגד רגישות שיניים. הצעד הראשון תלוי במקור ובחומרה של הבעיה וכמובן בסוג התלונה של הפציינט.טיפול ראשוני ביתי נחוץ לפני טיפול במרפאה.הפציינט צריך לשנות הרגליו בהגבלת אוכל או שתיה חומצי ומתוק.צחצוח מיידי לאחר אכילת אוכל בעל pH נמוך מאיץ שחיקת השיניים.במאמרו של Kawasaki.A “ Effects of Plaque Control on the Patency and Occlusion of Dentine Tubules” מדווח על חשיבות הגיינה אורלית במניעת היווצרות של Biofilm המגביר בשלוש פעמים גודלם המקורי של הטובולים.אופן צחצוח שיניים מאוד חשוב.שימוש מברשת שיניים בעלת סיבים רכים וציחצוח שיניים לפחות פעמים ביום מנמיכים תופעת רגישות השיניים בשילוב עם צחצוח עדין . שימוש במוצרים OTC כמו משחות שיניים מורכבות ב Potassium Nitrate ,Sodium Fluoride Stannous Fluoride, או מינרלים אחרים עוזרות לחסום את המעבר לגירוי דרך הטובולים.האמצעים האחרים מבוצעים במרפאה.השתלת חניכיים היא דרך לחדש את הריקמה.הלבשת כתר על השן או הנחת חומר קומפוזית על חשיפת שורש עוזר להורדת רגישות. דרך נוספת להורדת רגישות שיניים היא פולפקטומי (הסרת העצב הנגוע, ובכך אין תחושה באזור בו הוסר העצב.)

רגישות שיניים יכול להיות תופעה כואבת לכן יעוץ אצל רופא שיניים או שיננית יעזור לפציינט להתגבר ולטפל בבעיה. רגישות השיניים עשויה להתרחש בעת נסיגת החניכיים לכן חשוב להימנע מציחצוח אגרסיבי ולהישתמש באביזרים דנטאלים המתאימים לבעיות הפה . שינוי הרגלים של הפציינט באמצעות הרחקת הגורים לרגישות שיניים צריכה להיות המטרה העיקרת של הצוות הרפואית כדי למנוע הישנות של תופעה זו.


references
Jacobsen PL, Bruce G. Clinical Dentin Hypersensitivity: Understanding the Causes and Prescribing a Treatment. Journal Contemporary Dental Practice 2001 Jan;(2)1: 001-012

http://w.w.w.dentalbruins.org/

Dr. James R. Brookfield, Dr. Martin Addy, Dr. David C. Alexander, Dr. Véronique Benhamou, Dr. Barry Dolman, Dr. Véronique Gagnon, Dr. K. Tony S. Gill, Ms. Marilyn J. Goulding, Ms. Stacy Mackie, Dr. Wayne A. Maillet, Dr. Gordon Schwartz and Dr. Howard C. Tenenbaum.Journal of the Canadian Dental Association Consensus-Based Recommendations for the Diagnosis and Management of Dentin Hypersensitivity 2003; 69(4):221–6

M. BRANNNSTROM and G. JOHNSON Department of Oral Pathology and Department Institut ,Stocklom,Sweden The Sensory Mechanism in Human Dentin as Revealed by Evaporation and Mechanical Removal of Dentin Vol. 57 No. I

Esther M Wilkins, CLINICAL PRACTICE OF THE DENTAL HYGIENIST, LIPPINCOTT

WILLIAMS & WILKINS,2005

Strassler H. A Demographic Dilemma: Dentinal Hypersensitivity and Its Treatment. RDH

(2006, July), ; 26(7): 1-8
Pray W. S.Oral Care and Dentinal Hypersensitivity.US Pharmacist 26(7), 2001

Thrash WJ, Dodds MW , Jones DL .Department of Community Dentistry, University of Texas Health Science Center at San Antonio 78284-7917. The effect of stannous fluoride on dentinal hypersensitivity .Pubmed

Kawasaki A, Ishikawa K, Suge T, Shimizu H, Suzuki K, Matsuo T, Ebisy S: Effects of plaque control on the patency and occlusion of dentine tubules in situ. J Oral Rehabil 2001;28:439-49

יום ראשון, 11 בינואר 2009

נרגילה !בתקופה האחרונה טיפלתי בבני נוער שמשתמשים בנרגילה "כדי להעביר את הזמן" . אני רציתי לדעת מה זה נרגילה איך פועלת נרגילה,מה הנזקים כשמשתמשים בה.

עישון נרגילה הפך בשנים האחרונות לפופולרי ואופנתי יותר והוא תופס מקום מרכזי בפעילות החברתית של סטודנטים, תלמידים (לפי סקר של משרד הבריאות, מדובר בתלמידי כיתות ה'!) ואף משפחות. סקר שערך משרד הבריאות ,המחלקה לחינוך וקידום הבריאות, בקרב צעירים גילאי 17-12, העלה כי 40% מהמשתתפים התנסו בעישון נרגילה.
כדי להבין את סכנות השימוש בנרגילה חשוב להכיר את המבנה שלה. הנרגילה מורכבת מראש, גוף, צינורית עם פייה ובקבוק זכוכית לאחסון המים. תהליך שריפת הטבק מתחיל בראש הנרגילה, בעזרת גחלי פחם בוערים הנמצאים בסמוך לטבק. המעשן שואף את עשן הטבק דרך הצינורית, וכתוצאה מכך נוצר מעל המים ואקום, הגורם לכניסת אוויר העובר דרך גוף הנרגילה. בניגוד למה שאנו נוטים לחשוב המעבר דרך המים אינו תהליך סינון. תפקידו הוא להגביר את הלחות בעשן.
שאיפתו גורמת להרגשה נעימה אך בא בעת גם לנזק חריף פי כמה מזו של עשן
סיגריה.
מנתוני ארגון בריאות העולמי, עישון נרגילה אורך כ-45 דקות השווה לעישון חפיסת סיגריות שלמה !
במאמרם של Kinshkowy & Amitai העוסק בסיכון של עישון הנרגילה, מדווחים כי במחקרים שונים שבהם נבדק ההרכב הכימי של עשן הנרגילה נתגלו ריכוזים גבוהים של פחמן חד-חמצני, ניקוטין, עופרת, זפת וחומרים מסרטנים נוספים. חומרים אלה עוברים דרך חלל הפה ודרכי נשימה לריאות וכן נספגים במערכת העיכול ומועברים למחזור הדם. במאמר מצוין כי ההשפעה של עישון הנרגילה דומה מאוד לזו של עישון סיגריה: העישון מסרטן, פוגע בתפקוד הריאות, מזרז לידה מוקדמת ופוגע באיכות החיים של המעשן על ידי גרימת קמטים וכתמים בעור, כאבי גב, מחלות כלי דם ומחלות חניכיים ושיניים. בנוסף, מעשני הנרגילה נוהגים להעביר את הפייה ביניהם ובכך מגדילים את הסיכוי לחלות במחלות מידבקות כמו הרפס השפתיים, מחלת הנשיקה או שחפת.
ילדים רבים מעשנים נרגילה באישור הוריהם, שחושבים כי הנרגילה היא מכשיר תמים שהשימוש בו אינו ממכר כמו עישון סיגריה. אבל שוכחים כי החומר המצוי בטבק שבנרגילה הוא ניקוטין, הגורם להתמכרות פיסית ונפשית.
ברגע שהניקוטין חודר לגוף הוא נספג ישירות למחזור הדם, חודר למוח ובתוך זמן קצר עובר את המחסום דם-מוח. במוח קיים שיחרור של אדרנלין הגורם לערנות, האצת קצב פעימות הלב ועלייה בלחץ הדם. הוא גם גורם לשחרור של דופאמין, וכתוצאה מכך נוצרת תחושת הנאה מהעישון. בסופו של דבר הוא גורם להתמכרות.
טבק שבנרגילה גורם נזקים רבים בחלל הפה עם קשר מובהק לפריודונטיטיס. בעיות חמורות נצפות בפיות של מעשנים כגון :איבוד עצם, מספר רב של כיסים פתולוגיים עמוקים, איבוד שיניים Halitosis, (באשת), וחניכיים מודלקות.

תפקידנו כשינניות הוא, בין היתר, לקיים הדרכה והסברה שיגבירו את ערנות הקהל הרחב לסיכונים הפוטנציאליים של עישון בכלל ושל נרגילה בפרט.במחקר שנערך במחלקה להיגיינת הפה של אוניברסיטת מרילנד נבדק ידע של שינניות לגבי גורמי סרטן חלל הפה ודרכי האבחנה שלו. המחקר העלה שיש חוסר גדול בידע ובחינוך למניעת שימוש בטבק, והוא ממליץ להעמיק בהדרכות ולחזק את הידע של השינניות.
חובה עלינו כשינניות להמליץ לפציינט בצורה מקצועית על אפשרויות שונות להפסקת עישון. הטבק שנמצא בנרגילה יכול להיות קטלני, והשפעתנו צריכה להתמקד לא רק בבני הנוער אלא גם בהוריהם.
references
A critique of the WHO TobReg's "Advisory Note" report entitled: "Waterpipe tobacco smoking: health effects, research needs and recommended actions by regulators ; Chachouachi K ; Researcher in Socio-Anthropology and Tobaccology, Consultant in Tobacco Control, 62, avenue Victor Hugo; 92100 Boulogne Billancourt, France
The waterpipe: time for action ; Maziak W ; University of Memphis, Syrian Center for Tobacco Studies, Memphis, TN 38152, USA.
Maryland dental hygienists' assessment of patients' risk behaviors for oral cancer; Syme Se , Drury Tf , Horowitz Am ; Department of Dental Hygiene, Dental School, University of Maryland, Baltimore, Maryland, USA.
Water-pipe (narghile) smoking: an emerging health risk behavior ; Kinishkowy B , Amitai Y ; Department of Mother, Child and Adolescent Health, Israel Ministry of Health, 20 King David St, PO Box 1176, Jerusalem 91010, Israel.
האגודה למלחמה בסרטן : http://www.cancer.org.il/
משרד הבריאות : המחלקה לחינוך וקידום בריאות; http://www.health.gov.il/
מאמר זה פורסם במגזין של השינניות אפריל 2009 !